מסכת מגילה - ט"ו: - עטרה בראש כל צדיק
עטרה
הגמרא מדברת על תקופה עתידית שבה יקרה דבר מופלא:
עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר: "ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי…" (ישעיהו כ"ח, ה'). מאי "לעטרת צבי ולצפירת תפארה"? - לעושין צביונו ולמצפין תפארתו. יכול לכל? תלמוד לומר: "לשאר עמו" - למי שמשים עצמו כשיריים.
ישנם מקורות רבים המדברים על כך שהקב"ה שם עטרות לראשי הצדיקים, אך מקור זה שונה. כאן כתוב שלכאורה הקב"ה בכבודו ובעצמו יהיה העטרה שבראש הצדיק.
מהו עומק העניין?
מהמשך הגמרא נראה שיש עוד תנאי, מעבר לצדיקות של אותם האנשים. עליהם להיות ענווים ברמה שהם משימים עצמם כ"שיריים".
ייתכן לומר שעומק כוונת חז"ל כאן היא לומר שמי שעובד על מידת הענווה, אזי הוא יהיה עצמו מרכבה לשכינה. הקב"ה יופיע את כבודו דרך אותם אנשים שדווקא שמו עצמם כשיריים.