טל שרון

טל שרון – דרשת קידוש להולדת הבת – שבת תולדות תש"ע

הקדמה

את השם ניתן להסביר כפשוטו – טל כשם יפה ושרון גם כשם יפה וגם לזכר סבתי שרונה זיכרונה לברכה.

אולם, כמקובל ניתן לדרוש את השם, ובמיוחד משום שנאמר שאת שמות הילדים ההורים נותנים בהכוונה מיוחדת מלמעלה.

ר' צדוק מלובלין[1] מסביר שכדי להבין מהות של יסוד מסוים בעולם אנו צריכים להתבונן בפעם הראשונה שבו הוא מופיע בתנ"ך.

לכן, נעסוק בפעם הראשונה שהטל מופיע בתנ"ך, בברכות יצחק ליעקב ועשו.

ברכות יצחק

הברכות שניתנו ליעקב[2]:

וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ:

ואילו הברכות לעשו אחיו[3]:

וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:

נשאל שתי שאלות על ברכות אלו:

1. "ויתן לך..." – על מה מוסב הוא"ו?

2. הייתכן שליעקב ולעשו ניתנה אותה הברכה? ברכת הטל והמשמנים?

על מנת לענות על שאלות אלו, יש להקדים הקדמה ביולוגית חשובה לגבי הטל.

הטל בטבע

הטל הוא לחות הנמצאת באוויר[4] שמתעבה על גבי משטחים קרים. הטל הוא אמצעי חיוני לחייהם של צמחים. אולם, היווצרותו ויעילותו של הטל נקבעת על פי התנאים המתאימים מסביב. רמת הקור והיובש של המשטח, עננות מרובה או רוח שמפריעות להיווצרות הטל וכן טמפרטורות קיצון העלולות להביא לידי קרה שמזיקה לצמחים.

אם כן, הטל מצוי באוויר (בלחות) אך עיקר ייעודו תלוי בתנאי ההכנה של המשטח עליו הטל ייווצר.

כעת אביא הקדמה נוספת העולם הפנימיות.

הטל ביהדות

הזוהר הקדוש[5] מבאר שהמילה ט"ל בגימטרייה שווה לשלושת האותיות הראשונות בשם הוי"ה במילוי אלפין[6].

השלמת האות האחרונה מגיעה על ידי התורה שבעל פה. שכן, ה"א בגימטרייה שקול כנגד ששת סדרי המשנה[7].

הזוהר סומך את דבריו על דברי חז"ל[8]: "כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו". כוונתו – הכנת האדם בהידבקותו בתורה שבעל פה מאפשרת לו באחרית הימים לקבל את שפע הטל לטובה ולחיים בייחוד שמו השלם של הקב"ה[9].

ניתן לראות, שגם המציאות הביולוגית והפיסיקלית וגם המציאות הרוחנית מייחסות את עיקר פעולת הטל אל ההכנה של הכלי המקבל של השפע.

תירוץ הקושיות[10]

1. לפני הברכה שיצחק מעניק ליעקב מופיע "רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק" והמדרש מייחס את הדשה להר המוריה. ונראה שהכוונה לשכינה ששרתה עם יעקב. ולאחר שיצחק ראה שהשכינה שרויה עם יעקב – הוא מיד הביא לו את הברכה הרוחנית של הטל שיש לה על מה לחול.

2. אצל יעקב הייתה לברכת הטל על מה לחול. מה שאין כן אצל עשו. על כן יצחק הביא לו את ברכת המשמנים הגשמית תחילה, כדי שברכת הטל הגשמית תוכל לחול על עליה.

העיקרון שהטל משפיעה כפי ההכנה אליו – הוא ייסוד חשוב ביהדות. כפי שאומר הרמח"ל[11]:

שאין המשפיע משפיע לפי בחינת עצמו אלא לפי בחינת המקבל ממנו.

שרון

מכאן נגיע לפירוש השם "שרון". שם זה מתקשר לשדות פוריים ודשנים ואף הוא מתקשר למים.

מקום שריית המים הלא הוא השרון. ועל כן באה נבואת ישעיה[12] ומתארת את החורבן כאשר מנגד לשרון רווית המים עומדת הערבה היבשה:

אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.

וכן הזוהר הקדוש[13] אומר על הפסוק[14] "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים":

ואין שרון אלא אתר ימא רבא.

ומפרש שם בעל ה"מתוק מדבש":

שרון נקראת מלכות.

ועל דרך ה"אולי" ניתן לפרש את המילה "שרון" כהשראת השכינה, וכבחינת האות ה"א המשלימה את המילה ט"ל לבחינה שלימה.

על כן, יהי רצון שטל החיים והשראת השכינה ילוו את ביתנו החדש לאורך ימים ושנים מרוב כל שמחה ובריאות רבה.

[1] '..וקיבלתי... במקום שמילה זו נזכר פעם ראשונה בתורה, שם הוא שורש העניין' (ספר "ישראל קדושים" לר' צדוק מלובלין, אות ז', עמ' 66).

[2] בראשית פרשת תולדות (פרק כ"ז פסוקים כ"ז-כ"ט).

[3] בראשית פרשת תולדות (פרק כ"ז פסוקים ל"ט-מ').

[4] מתוך ויקיפדיה: הטל נוצר בלילות בהירים כתוצאה מהתקררותם של עצמים ופני הקרקע שהתחממו במשך היום. האוויר מכיל אדי מים בכמות מסוימת. כאשר מתקרר האוויר, כמות הלחות שהוא יכול להכיל יורדת, והוא מגיע למצב של רווית-על. המים העודפים מפסיקים להיות אדים ומתעבים על גרעיני ההתעבות שנמצאים בסביבה – בייחוד כאשר גרעיני התעבות אלו (עצמים, קרקע) קרים יותר מן האוויר. מים אלו קרויים טל. במצב זה אומרים כי טמפרטורת האוויר ירדה אל מתחת לטמפרטורת הרוויה של האוויר (הטמפרטורה שבה האוויר אינו יכול להכיל יותר לחות או אדי מים נוספים).

הטל אינו נוצר בדרך כלל בלילות מעוננים היות שהעננות מונעת במידת מה את ההתקררות של הקרקע. כמו כן גם רוחות מונעות היווצרות טל היות שהסעת האוויר המהירה מונעת את התעבותו.

לטל חשיבות רבה כמקור לחות לצמחייה באזורים שכמות המשקעים שבהם מועטת, וכמקור שתייה לחרקים קטנים.

[5] זוהר חדש, תיקונים, כרך ב, דף ס"ג עמוד ב.

[6] יו"ד (20) ה"א (6) וא"ו (13).

[7] הזוהר מסביר שלכן אומרים בתפילה "מוריד הטל".

[8] כתובות קי"א: מופיע בצורה שונה "כל המשתמש באור תורה - אור תורה מחייהו" אולם הגירסא הנוכחית של הזוהר מופיעה בשלושה מקומות שונים (ולכן נראה שגם היא ממקור קדום):

1. זוהר חדש, תיקונים, כרך ב, דף ס"ג עמוד ב.

2. תיקוני זוהר, תיקונא תשסרי, דף ל"ח עמוד ב.

3. תיקוני זוהר, הקדמה, דף י"ב עמוד א.

[9] כפי שהזוהר אומר: טל בגימטרייה - הוי"ה אחד. וכן בעל ה"מאור ושמש" על פרשת תולדות אומר: כי מנין התיבות של שני פסוקים אלו, מן 'ויתן לך' עד 'ברוך'. יש בהם כ"ו תיבות כמניין שם הוי"ה ברוך הוא.

[10] הזוהר עצמו (זוהר, כרך א (בראשית), פרשת תולדות, דף קמ"ג עמוד ב) מעל את הקושיה השנייה ומתרץ בצורה דומה (שילוב ברכת הטל עם ריח השדה = חקל תפוחין קדישין ועיין קמ"ב עמוד ב' "מאן שדה דא? – שדה תפוחים" ):

אמר ר' חזקיה: והא חמינן ד"משמני הארץ וטל השמים" אינון ברכאן נטל עשו לבתר, כמה דאת אמר: "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל"?

אמר רבן שמעון: לאו האי כהאי ולא דא כדא. כמה אתפרשאן דרגין:

ביעקב כתיב "ויתן לך האלקים" ובדא כתיב "יהיה".

ביעקב כתיב "מטל השמים ומשמני הארץ" בעשו כתיב "משמני הארץ וטל השמים" דהא לאו דא איהו כדא, ודרגין אתפרשן כמה וכמה.

בגין דבדא דיעקב כתיב ביה "ויתן לך האלהים מטל השמים" - דא טל עלאה דנגיד מעתיק יומין דאקרי "טל השמים", השמים דלעילא, טל דנגיד בדרגא דשמים ומתמן לחקל תפוחין קדישין.

"ומשמני הארץ" דא ארץ החיים דלעילא, וירית לה בארעא דלעילא ובשמים דלעילא, ולעשו בארעא דהכא לתתא ובשמים דהכא לתתא, יעקב לעילא לעילא, עשו לתתא לתתא.

תרגום (על פי פירוש "מתוק מדבש"):

אמר רבי חזקיה: הרי אנו רואים שהברכות של משמני הארץ וטל השמים לקח גם עשו אחר כך. כמה דאת אמר "הנה משמני הארץ יהי מושבך ומטל השמים מעל"!

אמר רבי שמעון: אין ברכת יעקב דומה לברכת עשו. ואין סגנון הברכות שברך יצחק ליעקב דומה לברכתו של עשו. כי עד כמה נבדלים הם במדרגותיהם:

ביעקב כתיב "ויתן לך האלקים" שהקב"ה ייתן לך במתנה אשק ודאי לא יחזור ממתנתו לעולם.

ובדא (=בעשו) כתיב "יהיה" והיינו המקרה ובטבע כדי קיום העולם.

ביעקב כתיב " השמים ומשמני הארץ" – התחיל מלמעלה מטל השמים ואחר כך משמני הארץ.

בעשו כתיב "משמני הארץ וטל השמים" – התחיל מלמטה משמני הארץ ואחר כך מטל השמים.

הרי כי זה אין דומה לזה והרבה מדרגות מבדילים ביניהם.

לפי שבברכת יעקב כתוב בו "ויתן לך האלהים מטל השמים" – זהו טל העליון... ומה שכתב "מטל השמים" היינו "השמים דלעילא" שהוא ז"א הנקרא שמים, ומפרש "טל דנגיד בדרגא דשמים ומתמן לחקל תפוחין קדישין" הוא הטל שנמשך במדרגת השמים ומשם למכלות הנקראת חקל תפוחין קדישן,ואחרי היות הטל המלכות אז היא תשפיע ליעקב .

ומה שכתב "ומשמני הארץ - דא ארץ החיים דלעילא" היא המלכות הנקראת ארץ החיים שלמעלה.

ויעקב ירש את הברכות במלכות שלמעלה... ולעשו ברך יצחק בברכות שבארץ התחתונה ובטל המים התחתונים, ולכן התחיל הברכות במשמני הארת לומר שהם ברכות שבארץ הלזו.

נמצא שיעקב נתברך למעלה למעלה ... ועשו נתברך למטה למטה בתחתית הקליפות.

ובהמשך אומר הזוהר (דף קמ"ד עמוד א') שעם יעקב שרתה השכינה :

דהא כד עאל יעקב שכינתא עאלת עמיה וקמי שכינתא אתברך.

[11] אדיר במרום עמוד צ"ג.

[12] ישעיה ל"ג, ט'.

[13] בראשית, דף כ"ט עמוד א'.

[14] שיר השירים ב', א'.