בהעלותך - הקדשת הלויים

הקדשת הלויים

הקדשת הלויים מלווה בהקרבת קרבנות^[1]:

ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת. והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל… והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה' לכפר על הלוים… ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה…

מופיע שיקחו פר אחד לא ברור למה, ופר נוסף לחטאת. אולם מההמשך משמע שהפר הראשון הוא לחטאת והפר השני לעולה.

ניתן לומר שהלויים היו צריכים להביא לכתחילה שלושה פרים, כמו במצורע. אשם חטאת ועולה. אלא שהתורה כתבה רק שני פרים והראשון עלום ולא ברור אם הוא אשם או עולה. (מצורע נמשח בדם האשם ובשמן אולי כדי לחבר אותו לקרבן זה). במקום להקריב אשם לקחו את הלויים עצמם והניפו אותם כתנופה *במקום* קרבן האשם. אין כאן צורך בשמן שכן הוא נמצא במנחה שבאה עמם. אחרי שהתברר שהלויים עצמם באים במקום האשם, ניתן לברר שהפר הוא במקום העולה. אולי ניתן לומר שקרבנות אלו הם בעצם הקרבן של אהרון במקום קרבנות הנשיאים.

דבר זה מסביר עניין נוסף בקרבן חנה בהקדשת שמואל. שם היא מביאה שלושה פרים. אלא שנשחט פר אחד (בטעות?) ובמקומו הביאו את שמואל אל עלי (מקביל לקידוש הלווים). חנה שלא הבינה מה קורה (חשבה שיעלו אותו לקרבן?) זעקה אל הנער הזה התפללתי.

כמו כן זה מסביר מדוע בהקדשת שאול היו 3 גדיי עיזים (הרב גרוסמן בספר החדש מסביר על ויקרא-צו שהפר הוא בחינה של פנים והעז בחינה של חוץ - מה שגם מסביר מדוע מתייחסים לפרים של הלויים כפרים הנשרפים. בכל מקרה שמואל שמונה ללוי היה צריך פרים ואילו למלך מספיק עיזים).

[1] במדבר ט', ח' - ט"ו.