מסכת מגילה - ו: - יגעתי ומצאתי תאמן

סייעתא דשמיא

עוד מדברי רבי יצחק:

ואמר ר' יצחק: אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן. לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן. יגעתי ומצאתי - תאמן.

הני מילי בדברי תורה אבל במשא ומתן - סייעתא הוא מן שמיא. ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי אבל לאוקמי גירסא - סייעתא מן שמיא.

יוצא מכאן שלעניין "משא ומתן" (מסחר) הכל עניין של סייעתא דשמיא, אולם בדברי תורה יש חילוק בין המקרים.

לחדודי - היגיעה של האדם היא זו שקובעת.

לאוקמי גירסא - הכל משמים.

שאלות

• מה ההבדל בין "לחדודי" ובין "לאוקמי גירסא"?

• לכאורה, הייתי מצפה שהדברים יהיו הפוכים. אדם שיגע זוכה להעמיד את גרסתו, וצריך סייעתא דשמיא להעמיק ולחדד את הדברים.

ללמוד ולא לשכוח

רש"י:

לאוקמי גירסא - שלא תשתכח ממנו.

אם "לאוקמי גירסא" הכוונה שלא תשתכח ממנו, מכאן משמע ש"לחדודי" הכוונה ללמוד ממש.

מצאנו שיש להתפלל גם על עצם הלימוד (נידה דף ע:):

מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם! אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו. שנאמר: "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב', ו').

ניתן לומר שהתפילה על עצם הלימוד היא חלק מתהליך היגיעה. עם זאת, עדיין יש צורך בסייעתא דשמיא כדי שהלימוד יתקיים בידו.

אוקמי גירסא

על פי פירוש של הרב חרל"פ ניתן להציע פירוש אחר ל"אוקמי גירסא" (מי מרום ח"ב, על אבות פ"ד מ"ט) :

וכבר עמדו רבים על זה שיגיעה ומציאה הם דברים הפוכים, למציאה אין יגיעה ויגיעה אינה מציאה, אכן היגיעה היא ביחס לחלקו המיוחד לו, שאי אפשר לו להשיג את חלקו בלא עמל, אולם אחרי שכבר זכה להוציא את חלקו מן הכח אל הפועל, שאר חלקי התורה מתגלים לפניו בתורת מציאה, שמוצא בהם טעם. "הוא עמל במקום זה" - במקומו המיוחד לו - "ותורתו עומלת לו במקום אחר" (סנהדרין צ"ט:) - במקומות שאר חלקי התורה.

לפי דברים אלו ניתן לומר ש"לאוקמי גירסא" הכוונה להעמיק ולגלות חלקים בלימוד שהוא לא היה יכול להגיע אליהם ביגיעה בלבד.

קומה על גבי קומה

ניתן לדייק בדברי רש"י:

סייעתא דשמיא - ויש יגע ואינו מוצא.

משמע מדבריו שכאשר הגמרא מדברת על "סייעתא דשמיא" הכוונה היא לאחר יגיעה. ולא סייעתא דשמיא ללא יגיעה כלל.

שילוב

ניתן לחבר את פירושו של רש"י לפירושו של הרב חרל"פ.

אדם הרוצה להימנע משכחת תלמודו, צריך להפנים את הלימוד, שהוא יהיה חלק ממנו ולא חיצוני לו. אלא שהיכולת להעמיק בלימוד ולהפנים את הדברים תלויה בסייעתא דשמיא.

יש צורך בעזרה משמים על מנת לגלות רבדים יותר עמוקים בתורה שמתחברים לנפשו של האדם. יש צורך בעזרה משמים גם כדי להתגבר על המניעות הקיימות לאדם בהפנמת הלימוד אל תוך האישיות שלו.