ה.- דיין יחידי

ההרכבים השונים

ניתן לציין שלושה סוגי הרכבים ודינם במקרה של "טעה בשיקול הדעת" (הכוונה שבמקרה של מחלוקת תנאים/אמוראים - שבהם הדיין פסק שלא לפי "סוגיא דעלמא"):

1. דיין יחיד מומחה - דינו דין ומשלם מכיסו.
2. שלושה דיינים הדיוטות - דינם כמו דיין יחיד מומחה (כך נפסק השולחן ערוך).
3. שלושה דיינים מומחים - דינם דין ואין משלמים כלל.

ניתן לשאול על כך מספר שאלות:

1. אם הדיין היחידי היה בסדר - מדוע משלם מכיסו? ואם הוא לא היה בסדר - מדוע לא יחזור הדין (יתבטל הדין ויחזירו את הכסף למי שהוא שייך לו באמת)?
2. במקרה ונסבור שהדיין היחידי לא היה בסדר ולכן משלם, מדוע שלושה הדיוטות ישלמו הרי הם היו בסדר?
3. במקרה ונסבור שיש בעיה ב"טעה בשיקול הדעת" ולכן כל הנ"ל משלמים, מדוע בשלושה מומחים אין הם משלמים וגם לא חוזר הדין?

קנס

מדברי הירושלמי משמע שדין דיין יחידי שטעה בשיקול הדעת משלם מכיסו - הוא קנס. וזה לשון הירושלמי:

רבי בא בשם רבי אבהו: בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה על מנת שתדיננו דין תורה וטעה ודנן בשיקול הדעת -> ישלם מביתו שהגיס דעתו לדון יחידי דין תורה דתנינן אל תהי דן יחידי שאין דן יחיד אלא אחד.

מדברי הירושלמי ניתן להסיק שבמקרה של דיין יחידי דינו דין, אבל משלם מביתו כקנס על כך שדן יחידי, וזה לא בסדר (אמנם לפי הש"ך בחושן משפט כ"ה, סוף ס"ק ל' - הירושלמי מדבר על דיין שאינו מומחה, אך לעניות דעתי זהו חילוק שאינו כתוב^[1]).

בכך ענינו על השאלה מדוע הדיין היחידי משלם מכיסו.

להשלמת התמונה נביא את דברי הש"ך (באותו מקום שציינו קודם) שמסביר מדוע דינו דין - שכן דן דין תורה:

דכיוון שלא טעה בדבר משנה הרי דן דין תורה שהרי פסק כחד תנא או אמורא ולאותו תנא או אמורא דין תורה הוא… דאם לא כן אמאי אין הדין חוזר לגמרי?

משמע שבאמת מצד בעלי הדין שביקשו "דין תורה" לדיין יש סמכות לכאורה לבחור לפסוק לפי כל אחד מהצדדים - אלא שמצד חכמים יש בעיה בכך ולכן הוא נקנס אם פסק שלא לפי "סוגיא דעלמא".

היד רמ"ה מסביר את פשיעתו של הדיין היחידי לפי הירושלמי:

דאי הוה דיין בבי תלתא דלמא הוה איכא בהו חד דמידכר לסוגיין ופסיק הילכתא כהאי דסוגיין כוותיה.

היד רמ"ה סובר שאם הוא היה דן בשלושה, אזי ייתכן והיה מי שיזכיר לו מהי "סוגיא דעלמא" ובכך לא היה טועה. מכיוון שהוא דן יחידי הוא מועד ממילא לטעות - ואם טעה ישלם.

שלושה הדיוטות

כל מה שהסברנו עד כה מסתדר עם דיין יחידי מומחה. אך לפי ההסבר שהתשלום שלו הוא קנס, מדוע שלושה הדיוטות ישלמו אם יטעו? הרי הם לא פשעו!

לפי דברי הגמרא בדף ג. הסיבה שהם משלמים היא "כדי שלא תנעל דלת בפני לווין". אך עדיין קשה, במה הם נבדלים משלושה מומחין שלא משלמים כלל. קשה לומר שרק בגלל "לא תנעל דלת" נחייב אותם בקנס על כך שהסכימו לדון.

יראת העונש

לעניות דעתי, המפתח להבנת הסוגיא הוא המקור לדיין יחידי לעומת שלושה דיינים (מומחין).

• דיין יחידי - "בצדק תשפוט עמיתך" (בדף ג. - ויקרא י"ט, ט"ו)
• שלושה דיינים מומחין - שלוש פעמים אלה-ים (או שניים + 1)

ר' נחמן מברסלב מביא את דברי הזוהר לגבי ההבדל שבין "צדק" ו"אמונה" (בלק קצ"ח:) ונותן לו פרשנות מחודשת.

ליקוטי מוהר"ן פ"ז:

"תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" - הָעִנְיָן הוּא כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵך בְּדֶרֶך הַיָּשָׁר מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים, וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֵפֶך! אַך כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה יִרְאַת הָענֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

יִרְאַת הָענֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין הוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ.

וְיָדוּעַ הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא מֵהָענֶשׁ מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא תַּקִּיף, וּבַעַל הַיְכלֶת וּבַעַל הַכּחוֹת כֻּלָּם וּמִזֶּה בָּא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה נִמְצָא, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵך בְּדֶרֶך הַיָּשָׁר צָרִיך לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה הַנִּקְרָא צֶדֶק (תְּהִלִּים ט). "וְהוּא יִשְׁפּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק" לְפִיכָך מִתְעוֹרְרִין עָלָיו הַדִּינִים אַך כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ אֶל הַיִּרְאָה הַנִּקְרָא אֱמוּנָה אָז כָּל הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁן… אָז בְּוַדַּאי חֶסֶד לְאַבְרָהָם כִּי אַבְרָהָם נִקְרָא מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִלְּשׁוֹן אָבוֹא רָם (בְּזהַר בָּלָק דַּף קצ"ח:)

אם נקביל זאת לענייננו. דיין יחידי הוא בבחינת "צדק".

דיין שדן יחידי, מועד לטעות מעצם המעמד (וכן לפי כל הסברות שהבאנו לעיל). על מנת לאזן אותו, יש לגרום לו ליראת העונש, וכאשר הדיין יודע שישלם מביתו אם יטעה, הוא ישתדל לדייק בדין (רועי הילדסהיימר חידש שיתכן שהקנס נובע על מנת להרתיע אחרים שלא ידונו יחידים בכלל).

הנקודה המעניינת היא שבמקרה והדיין טעה (בשיקול הדעת), זוהי הזדמנות להוריד לעולם מציאות חדשה. ניתן לתקן/למתק את המצב, בכך שהוא ידבק במידתו של אברהם אבינו ויקיים מה שאומר הזוהר:

אמונה, בשעתא דאתחבר בה אמת לחדוה… ואית וותרנותא לכולא וכל נשמתין סלקין (=בלילה כשכל הנשמות עולות למעלה) מתחייבי בכמה חיובין דחייבין בישין וכיון דבפקדון סלקן (=בגלל שהם מפקידות עצמם בידי מעלה) אהדר לון ברחמי וחס עלייהו. וכדין אקרי אמונה ולית אמונה בלא אמת.

הזוהר מדבר על מהלך רוחני העוסק בנשמות, אך ניתן לראות מהלך דומה אצלנו.

בעלי הדינין מפקידים עצמם בידי הדיין היחידי. בהתחלה הוא דן דין צדק קשה (שכן הוא פסק בניגוד לסוגיא דעלמא). לאחר מכן, נוצר מצב שבו חכמים אומרים לו למתק את הדין, ובעצם לתת גם לנידון השני (שהפסיד) כסף. בצורה כזו הוא דבק במידתו של אברהם אבינו שדאג לכולם גם למי שאינו ראוי.

שלושה הדיוטות לפי ההסבר המחודש

אם נמשיך את המהלך, ניתן לומר ששלושה הדיוטות אמנם מביטים מזווית יותר רחבה על המציאות, אך לעניין ההסתכלות הרחבה על ההלכה, אין להם יתרון על יחיד מומחה, ולכן גם הם ישלמו מביתם על מנת ליצור תיקון. אמנם אין הם פשעו כמו היחיד, אך מצד שני, הם טעו ויש לעשות כאן תיקון.

על מנת לסבר את האוזן, ניתן להבין בצורה זו את דברי הגמרא בדף ג.:

אלא מעתה טעו לא ישלמו? (=כמו דיינים מומחים)

- כל שכן אתה נועל דלת בפני לווין (=ולכן נדון אותם כמו יחיד מומחה)

שלושה מומחים לפי ההסבר המחודש

לשלושה מומחים יש גדר מיוחד שטעות בשיקול הדעת אצלם לא נחשבת טעות בכלל. יש כאן מעין מה שאומרים לגבי משפט המלך שבתוך הכללים יש אפשרות לחרוג במקרים מסויימים, ולמלך יש את הסמכות הזו בדומה, ניתן לומר שלשלושה מומחים שרואים בהסתכלות הרחבה על דבר ה' (כי כולם מומחים) יש להם אפשרות לדון במקרה מסויים שלא לפי "סוגיין דעלמא".

על כן דינם דין ולא משלמים מביתם.

---

[1] וכן בנימוקי יוסף (סנהדרין י"א: סוף ד"ה "דסוגיין דעלמא") כתב שהירושלמי מדבר על דיין מומחה.