כ"א. - הקורא את המגילה עומד ויושב

מגילה וקריאת התורה

המשנה קובעת שניתן לקרוא את המגילה בישיבה והגמרא מדייקת "מה שאין כן בתורה", כאשר הכוונה שמעיקר הדין היה צריך לעמוד בקריאת התורה.

בירושלמי מופיע סיפור מעניין:

ר' שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא. חמא חד בר נש קאים מתרגם סמיך לעמודא. אמר ליה: אסור לך. כשם שניתנה באימה וביראה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה וביראה.

ר' שמואל גער באיש שלמד ונשען על העמוד מפני שיש ללמוד את התורה בעמידה וביראה כפי שקיבלנו אותה בסיני.

לפי זה, ניתן לומר שבמגילה אנו מקיימים את קריאתה בבחינת "הדור קיבלוה". מכיוון ששם קיבלנו את התורה מרצון ובנחת ולא מתוך יראה, לכן ניתן לומר שבקריאתה של המגילה יהיה אפשר לשבת.

ידוע ש"הדור קיבלוה" שייך לעניין התורה שבעל פה. בכך מוארים דברי רב שאומר לגבי משה רבינו "עומד ולומד, יושב ושונה". "יושב ושונה" זהו ביטוי ששייך לתורה שבעל פה. ניתן לומר שקריאת המגילה היא בבחינת תורה שבעל פה לעניין זה שגם אצלה יכול להיות "יושב ושונה".