אמור - פרשת המועדות

כהנים ומועדות

הפרשה פותחת בדינים הקשורים לכהנים ולקרבנות. לאחר מכן מופיעה פרשת המועדות. יש להתבונן בקשר שבין שני הנושאים, בייחוד מכיוון שכידוע דווקא פרשת המועדות שבפנחס היא המדברת על הקרבנות ולא הפרשה הזו.

ישנם מספר מועדים יוצאי דופן שהוזכר לגביהם עניין הקרבנות. נערוך רשימה:

שבת - אין תיאור קרבנות.
פסח - אמירה כללית "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים"^[1].
קרבן העומר - פירוט רב.
שבועות - פירוט רב.
ראש השנה - אין תיאור קרבנות.
יום הכיפורים - אין תיאור קרבנות.
סוכות - אמירה כללית, אולם יש פירוט רב לגבי נטילת ארבעת המינים.

ניתן לראות שדווקא במועדות שיש בהם קרבנות מן הצומח הם אלו שיש בהם פירוט רב.

פרשת הלחם

האמת שכבר הפתיחת הפרשה הקרבן מתואר כ"לחם" ועל כך הרחבנו במאמר אחר.

נאמר כעת שהתורה מתארת את הכהנים כמקריבי הלחם לפני ה'. ניתן לראות את הכהנים כשליחי הציבור וכן כשליחיו של הקב"ה להוריד שפע לעולם.

ניתן לומר אם כן שכל פרשת המועדות נכתבו לאור ראי השקפה זו. לכן הדגש במועדות הם דווקא על הפן שקשור להורדת השפע של המזון לעולם.

קרבן העומר שמגיע מהשעורים כאשר לאחר 50 יום מגיעים לחג הביכורים שבו מקריבים קרבן לחם מן החיטים. יש כאן מהלך של תיקון היחס שלנו כלפי המזון שהקב"ה נותן לנו. לכן מגיע גם בסוף התיאור של חג השבועות ציווי של פאה ולקט כחלק מההבנה שכל המזון ניתן לנו מלמעלה ועל כן יש לנו חיוב להמשיך ולכלכל איתו הלאה גם את העניים.

על כן מובן מדוע גם בחג הסוכות ישנו פירוט לגבי ארבעת המינים שהם גם כן מעין קרבן שהפעם מורכב גם מפירות העץ (אתרוג, לולב) ובכלל מהצומח.

---

[1] ויקרא כ"ג, ח'.