ד' - בראשית - קין והבל

הקדמה

רבו הפרשנים שניסו להסביר מדוע הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין על אף שהיה הראשון להביא אותה. כמו כן, תמהו הפרשנים, מדוע קין הרג את הבל ועל מה הם דיברו בשדה רגע לפני הרצח?

עבודת ה'

אמת שקין היה הבכור והראשון להביא מנחה לה', אבל הבל הקדימו במציאת עבודה[1]:

ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.

נראה שהבל הראשון שהתחיל לתקן עולם ומצא את תפקידו ברעיית הצאן. לאחר שקין ראה שהבל עוסק בתיקון עולם, מצא גם הוא עבודה, בעבודת האדמה.

שימו לב שבכתיב יוצא שקין היה "עבד" לאדמה, לעומת הבל שהיה רועה את הצאן.

אדם שרועה צאן, מחובר תמידית לקב"ה. על בסיס יום יומי הוא צריך להשקיע ולשמור על הצאן מפני חיות טרף. כל יום עליו לדאוג לבריאות הצאן, ולמזון ושתיה. מן הסתם, הבל נשא תפילה יום יומית לריבונו של עולם שיעזור לו בפרנסתו וראה ברכה בעמלו. על אף שנראה שהוא היה תלותי מאוד בחסדי ה', ובמה שהוא יזמן לו שכל יום, הוא נקרא רועה ומנהיג.

קין כנראה רצה חיים קלים. הוא רצה לעבוד זמן קצר בשנה ולנוח בשאר הזמן. הוא זרע זרעים, וקיווה שירד עליהם גשם. אמנם, מצד אחד הוא תלוי בשפע משמים, אך מצד שני לא מדובר דווקא על תפילה יום יומית[2]. הוא מבחינתו זרע, וחיכה עד לזמן של קצירת התבואה. דווקא עליו, שיש לו הרבה יותר חופש לעסוק בדברים אחרים נכתב (לפי הכתיב) "עבד אדמה", כאילו הוא עבד לאדמה. וזה מה שה' אומר לו "לפתח חטאת רובץ", והרב מסט מסביר שהכוונה לפתח שיוצרת המחרשה[3].

ברגע שקין פחות קשור לקב"ה אזי הוא משועבד לגורל האדמה. אין הוא יכול להתעלות מעל המציאות, מעל הרמה של פתח המחרשה שחורשת באדמה.

הקרבנות

הזמן שבו קין מתעורר הוא ברגע שמגיעים לקצור את התבואה, ואז הוא באמת מודה לה'[4]:

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'.

הבל שראה את מעשהו של קין הבין שזהו אכן המעשה הנכון גם בשבילו והביא גם הוא מבכורות צאנו.

אין הכוונה שעד כה הבל היה מנותק מהקב"ה, אלא ההפך הוא הנכון. מכיוון שכל הזמן הוא היה מחובר לריבונו של עולם בתפילות ובאמונה יומיומית, הוא לא ראה צורך להביא קרבן דווקא בנקודת זמן מסוימת. ודווקא מפני שזו לא הייתה מחווה חד פעמית, ה' קיבל דווקא את מנחתו[5]:

והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו.

בנקודה זו, ה' נגלה אל קין ומסביר לו מדוע לא קיבל את מנחתו[6]:

ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.

הקב"ה אומר לקין שהוא צריך לשלוט באדמה ולא שהיא תשלוט בו.

כעת נפגשים האחים וקין מספר להבל את דברי ה', וככל הנראה הבל מצדיק את דברי ה'. כאן מתעוררת הקנאה והסוף ידוע…

קין שלא יכל לשלוט באדמה ונהיה תלותי בה, חשב שהריגת אחיו תקנה לו שלטון מסויים[7]:

ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.

העונש

העונש שהוא מקבל הוא איבוד שלטון גם על מה שהוא חשב שהוא עדיין שולט בו[8]:

כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.

[1] ד', ב'.

[2] עובד האדמה שיושב בביתו רוב הזמן אינו נפגש פיזית עם ההתמודדות שתדרוש ממנו תפילה, והוא יכול להיות פנוי לעיסוקיו השונים במשך שאר הזמן.

[3] הרב סמט לוקח את הרעיון לכיוון של "כוחי ועוצם ידי".

[4] ד', ג'.

[5] ד', ד'.

[6] ד', ו' - ז'.

[7] ד', ח'.

[8] ד', י"ב.