להראות עצמו

הרמב"ם משנה מעט מנוסח המשנה ופוסק:

בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים…

לכאורה, במהלך ההגדה אנו מספרים על קורות העבר ואין דיבור של חיבור הדברים להווה.

ישנם מפרשים שמסבירים שזה העניין בלהרבות בסיפור יציאת מצריים. כאשר האדם מחבר את יציאת מצריים לדור הנוכחי, אזי הוא מרבה בסיפור יציאת מצריים.

לעניות דעתי ניתן להוסיף כאן נדבך.

ניתן לומר שהאדם מצווה בליל הסדר להתחבר לסיםור יציאת מצריים, מפני שיציאת מצריים עדיין נמשכת. אדם צריך לראות כיצד ההווה הוא המשך ישיר של יציאת מצריים וליל הסדר היא החוליה המקשרת בין העבר להווה.

לכן מובן מדוע בהגדה אנו אומרים:

בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך

הקב"ה הוציא אותנו ממצרים על מנת לקיים את ליל הסדר ובעצם להבין שהמשימה עדיין לא הושלמה. עדיין יש מה להשתפר ולהתעלות. אין זה מספיק שיצאנו אז מבית עבדים, אלא עלינו להמשיך ולהתעלות ולהיות בני חורין שראויים לכך באמת.