המבנה

המבנה של פרשת פרה אדומה מתחלק לשלושה חלקים (כפי שמופיע בספר של הרב מדן - "כי קרוב אליך" ואזכיר בהמשך חלק מדבריו).

• חלק ראשון[1]:

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זאת חקת התורה… דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה… ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו… והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא…והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם.

• חלק שני[2]:

הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים. הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר… כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ה' טימא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טומאתו בו.

• חלק שלישי[3]:

זאת התורה אדם כי ימות באהל… יטמא שבעת ימים. ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי. ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על… והיזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי… ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש ה' טימא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא…

נסכם את הדגשים:

• רק בחלק הראשון מופיעה הפרה אדומה.

• מדוע אלעזר מופיע בציווי ולא אהרון?

• החלק השני כלול בראשון ובשלישי וצריך עיון מה עניינו.

• החלק השלישי הוא חזרה על החלק הראשון ללא פרה אדומה.

מצוות פרה על ציר הזמן

בחז"ל[4] נאמר שפרשת פרה אדומה נאמרה ביום שבו הוקם המשכן.

רש"י[5] מפרש שפרשת פרה נאמרה במרה.

הרב מדן מסביר שלחלק הראשון והשני יש את קידומת התורה והחוקה לעומת החלק השני שנראה יוצא דופן. לשיטתו החלק השני קדום עוד לפני יום הקמת המשכן ואולי במרה.

במאמר זה אנסה לתת כיוון מעט שונה, מכיוון שלדעתי החלק השני לא יכול לעמוד ללא החלק הראשון שכן כתוב בו "הוא יתחטא בו…" ולכאורה הדברים מתייחסים לנאמר בחלק הראשון.

כמו כן המושג "מי נידה" לא יכול להיות מובן ללא החלק הראשון.

פרשת חוקת

בפרשת חוקת מופיעים גם מיתת אהרון וסיפור מי מריבה. האם יש להם קשר כלשהו גם כן לפרה אדומה?

פרה אדומה

לעניות דעתי ניתן לחלק את פרשיית פרה אדומה לשני חלקים. החלק הראשון והשני מול החלק השלישי.

אם כנים הדברים, ניתן לומר בזהירות שהחלק השלישי שחוזר על הקודמות הוא פרשייה קדומה.

פרשיה שכנראה נאמרה במרה עוד לפני הקמת המשכן ולפני חטא העגל.

על פי הנחה זו אנו מרוויחים פרט חשוב בפרשייה השלישית והוא חסרונה של הפרה אדומה ממנה.

ניתן לקרוא את פרשייה זו כאשר ההבדל הבולט הוא שאפשר להשתמש בחטאת כלשהי ולא דווקא פרה אדומה. כמו כן ישנם פרטים נוספים כמו "עץ ארז ואזוב ושני תולעת".

ייתכן שרק לאחר חטא העגל התחדש הצורך דווקא בפרה אדומה.

אך אם זו סברה נכונה, היינו מצפים לראות פרשה זו לאחר חטא העגל. מדוע התחדשה פרשה זו דווקא כאן?

אולם ייתכן שפרט זה נוסף לאחר הסירוב של אדום ומואב לאפשר לבני ישראל לעבור בגבולם (עיין בדברי יפתח בשופטים). מלך מואב בתקופה מאוחרת נקרא עגלון ובפרשת בלק הסמוכה המלך מדבר במינוחים של "כלחוך השור את עשב השדה". כך שפרה אדומה רומזת על מלכות מואב ואדום או יותר נכון היא מבטאת את הרעיון של אדום ומואב שמנעו מישראל מלהכנס לארץ החיים.

מות אהרון

יתכן לומר שהחלק הראשון בה מופיע אלעזר, בנו הבכור, נאמרה לאחר מות אהרון. לכן בעל התפקיד הוא אלעזר (לשיטה שלא לומדים מכאן שיש מצווה בסגן הכהן הגדול דווקא).

אולם דבר זה קשה לכאורה מהפתיחה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר"...

אך ניתן לומר שפרשה זו נאמרה בסמוך למות אהרון והיא חלק מהעברת התפקיד לאלעזר ואז הסמיכות למות אהרון מאוד מובנת.

מי מריבה

לאור דברים אלו ניתן לערוך הקבלה בין סיפור מי מרה ובין מי מריבה.

במרה לא היה מים לשתות וכן כאן.

סיפור מי מרה מופיע מיד לאחר שירת מרים ששמה דומה למילה מר.

סיפור מי מריבה מופיע לאחר מות מרים.

ההבדל הוא שבמי מריבה אין מים מרים.

בציווי  הקב"ה אל משה הוא מצווה את משה לקחת את המטה ולדבר אל הסלע.

לשם מה המטה אם משה נתבקש לדבר אל הסלע?

ייתכן שהקב"ה רצה שמשה ידבר אל הסלע, המים שיצאו יהיו מרים ואז משה ישליך את המטה אל תוך המים שיתמתקו כפי שקרה במרה.

הקב"ה רצה שיתבצע כאן טקס העברת הנהגתו של משה. כחלק מהמעמד הוא היה צריך לוותר על הנהגת המטה ולהשליכו אל המים כדי שיתמתקו. לאחר שמשה הכה במטה, הוא התבשר באירוע זה שהוא לא יכניס את ישראל לארץ וימות במדבר. אהרון מת מיד לאחר אירוע זה ומעביר את השלטון לאלעזר.

ייתכן שחלק מסיפור המטה רמוז בהשלכתו לאפר שריפת הפרה.

סיכום

אם כן, יוצא מכאן שמצוות פרה אדומה נמסרה בחלקים והתעדכנה במהלך תקופת המדבר.

האירועים המופיעים בפרשת חוקת הם חלק מרכזי מהנקודות שהתחדשו לקראת שנת הארבעים.

החידוש בפרה אדומה התעצב ככל הנראה גם מחטא העגל וגם מאירועים של שנת הארבעים.

יחדיו הם הוסיפו עומקים ורבדים למצוות ההיטהרות על ידי פרה אדומה.

לא לחינם מצוות פרה אדומה מחברת את השנה השניה ושנת הארבעים מכיוון ומצווה זו מורכבת מכל התקופה הזו. תקופה שמאופיינת מהעונש לסבוב ארבעים שנה "עד תם פגריכם במדבר".

פרה אדומה מבטאת את היכולת לגבור על החסמים והמניעות מהכניסה לארץ (אדום ומואב).

[1] במדבר י"ט א' - י'.

[2] במדבר י"ט י"א - י"ג.

[3] במדבר י"ט י"ד - כ"ב.

[4] גיטין ס' ועוד.

[5] שמות ט"ו, כ"ה.