מסכת מגילה - ט"ז: - חורבן בתי המקדש
מקדש
חז"ל מתארים את המפגש של יוסף עם בנימין.
"ויפול על צוארי בנימין אחיו" כמה צוארין הוו ליה לבנימין? - אמר רבי אלעזר בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב, ובנימין בכה על צואריו בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב.
הייתכן שיוסף ובנימין חשבו כבר אז על המקדשים שיבנו בחלקם?
בית המקדש, כמו ירושלים, לא נתחלק לשבטים. מדוע אם כן ליחס את אסון חורבן בית המקדש דווקא לבנימין? הרי זה היה אסון לעם ישראל כולו? וכך גם חורבן שילה.
ניתן לומר, שחז"ל רצו לבטא שכבר אז, יוסף הבין שיש קנאה מסוימת בבנימין, שהיא תגדל עד כדי חורבן בית (מה שראינו יותר בסיפור פילגש בגבעה שבה הוקיעו את שבט בנימין). כמו כן, בנימין הבין שהקנאה ביוסף לא תמה, והדבר ימשיך עד כדי חורבן הבית (של שילה).
יוצא מכאן, שהם בכו על אותם קרעים שהם צפו שיתרחבו לאורך הדורות, ויגיעו עד כדי חורבן בית המקדש.