ל. - פורים שחל בערב שבת
זכור
איתמר: פורים שחל להיות בערב שבת. רב אמר: מקדימין פרשת זכור. ושמואל אמר: מאחרין.
רב אמר מקדימין - כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה.
ושמואל אמר מאחרין - אמר לך כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין.
מהו שורש המחלוקת?
אומר הרבי מליובאוויטש (תורת מנחם שנת תשט"ז, פרשת תצווה - זכור):
זהו מה שאמר במלחמת עמלק "בחר לנו אנשים", אנשי משה דוקא – כי, כאשר יהודי מעורר את בחינת משה שבנפשו, שזוהי נקודת האמונה שלמעלה מהדעת וההשגה, אזי יש בכחו לבטל ולמחות את עמלק.
ולכן, כדי שכל אחד מישראל יוכל לפעול בעבודתו בימי הפורים הענין דמחיית המן, יש צורך בהקדמת קריאת פרשת זכור אודות מחיית עמלק, שענין זה נפעל על ידי משה רבינו, שעל ידי זה נתעורר בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ובכח זה יכול לפעול בעבודתו הענין דמחיית המן...
שלדעת שמואל, מספיקה הנתינת כח של משה שישנה בנוגע לכללות בני ישראל.
ואילו לדעת רב, שכן היא ההלכה, יש צורך בנתינת כח של משה גם בנוגע לעבודתו של כל איש פרטי מישראל.
רב סובר שהקדמת הזכירה לעשייה צריכה להיות נוגעת לכל אחד מישראל, ואילו שמואל סובר שמספיק שהזכירה תבוא אפילו ביחד עם כלל ישראל, ולאו דווקא עם כל אחד ואחד, גם אם היא תבוא יחד עם המוקפין זה מספיק טוב.
הכנה או בחינה נוספת
ייתכן לומר ששורש המחלוקת נוגע בהבנה של חיבור הזכירה עם העשייה.
לשיטת רב, מצד אחד הזכירה שונה מהעשייה, אך מצד שני הזכירה היא הכנה הכרחית לעשייה, ועל כן יש להקדים את הזכירה לפני העשייה. לעומת זאת, שמואל סובר שאלו שתי בחינות, שיש לאחד אותם, ולכן אין הכרח להקדים את הזכירה לעשייה. לשיטתו הזכירה מתווספת לעשייה ופועלת יחד איתה אך היא לא הכנה לעשייה.
רב ושמואל
ייתכן לקשור זאת למחלוקות רב ושמואל במקומות אחרים.
על הפסוק "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א', ח') כותב רש"י:
רב ושמואל. חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו.
הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות (פרשת שמות) מביא כלל:
ובהקדים, שבפשטות צריך לנקוט שבמחלוקות אלו שבהן נזכרו בגמרא תחלה שמות בעלי המאמר ולאחר מכן נאמר "חד אמר וכו' וחד אמר וכו'", הנה בכלל "חד אמר" הראשון הוא זה ששמו נזכר בגמרא תחילה, והשני הוא זה שנזכר לאחריו.
לפי זה, רב הוא זה שסובר חדש ממש ואילו שמואל סובר שנתחדשו גזרותיו.
לפי הסברא שהבאנו, ניתן לומר שרב סובר שיש כאן שני מלכים שונים (שאחד קדם לשני), ואילו שמואל סובר שיש כאן מלך אחד עם שני שלבים המחוברים יחדיו.
מערת המכפלה
רש"י על בראשית כ"ג, ט' אומר:
רב ושמואל. חד אמר שני בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועליה על גביו…
רב מסביר שיש שני בתים נפרדים וצריך לסדר אותם זה לפנים מזה.
שמואל סובר שאלו שני חדרים מקבילים שביחד מהווים את המערה.
סדר וחיבור
מבחינה רעיונית ניתן לראות שתי הסתכלויות שונות על העולם (לפחות העולם הרוחני).
רב מגדיר מושגים שונים כבודדים, כל אחד בפני עצמו. החיבור ביניהם יכול להעשות בעזרת סדר כלשהו (זה לפנים מזה, זה לפני זה וכדומה).
לעומתו, שמואל רואה מושגים שונים כיחידה אחת והוא מחפש את החיבור ביניהם. על כן, הוא מסתכל על הזכירה והעשייה שנעשים כאחת, על מלך אחד שעבר שני מצבים ועל מערה בעלת שני שלבים.