ה. - השראת שכינה בסוכה

הגמרא בסוכה דף ה מדברת על עקרון השראת השכינה בסוכה ושמשום כך יש צורך בסוכה לפחות בי' טפחים, שכן שכינה לא ירדה למטה מי' טפחים.

הלימוד הוא מכך שהארון היה 9 טפחים + 1 של הכפורת.

אלא שדף שלם הגמרא דנה מאיפה למדים שהכפורת היא בגובה טפח.

1. למה צריך את כל המשא ומתן הזה?

2. מה המשמעות של הגזירה שווה - בין "פני הכפורת" ובין "ויצא יעקב מאת פני יצחק אביו"?

נתחיל ב 2

ישנו כלל ידוע שהתחיל ברמ"ק, האר"י הרחיב, לאחר מכן הרמ"ע מפאנו ולבסוף הרב קוק.

הכלל אומר שאם חכמים בחרו ללמוד לימוד כלשהו באחת מי"ג מידות יש לכך משמעות לגבי הלימוד עצמו.

גזירה שווה מבטאת את המיזוג שבין חסד ודין (שלכאורה רחוקים זה מזה) בעזרת המיצוע, מידת התפארת, שמבטאת את החיבור הפנימי בין הצדדים, שמבטא גם את שם הוי"ה.

ועכשיו תכל'ס.

הכפורת מבטאת את החסד, ואילו יצחק מבטא את מידת הדין.

הזוהר מסביר שכאשר יעקב נכנס ליצחק לקבל ברכות נכנסה שכינה עמו, וכאשר יצא, יצאה שכינה עמו.

אם כן, ניתן לומר ש"ויצא יעקב מאת פני יצחק אביו" ניתן גם להלמד שהוא יצא גם מאת פני השכינה שהיתה שם, וגם מאת פני אביו ממש.

כידוע האבות היו מרכבה לשכינה, וייתכן לומר ש"פני יצחק" מבטאים את השראת השכינה שהיתה ליצחק ונלקחה ממנו (כפי שמסביר הזוהר).

נחזור ל 1

כל הסוגיא דנה בתפקיד הכפורת.

האם הוא משמש מכסה לארון מתחתיו או בסיס לכרובים (ולשכינה) שמעליו.

לכן גם הדיון על המסגרת של השולחן שיש מחלוקת אם היתה בסיס לשולחן או שהיתה מעליו.

לנראה ששתי התשובות נכונות.

ובגיזרה שווה מתברר שזה ממש כמו ש"פני יצחק" משמשים גם כפנים האמיתיות של יצחק (למטה) וגם השראת השכינה שהיתה עליו מלמעלה.

כך גם נאמר שמשה אחז בכסא הכבוד בסוף הטפח התשיעי שהוא משמש כמחבר בין החלק שמתחת לי' טפחים ובין החלק שמעל י' טפחים.

וזה עניינו של הסכך, להיות המחבר בין עליונים ותחתונים במהלך השראת השכינה.