מ"ה - (ויגש) - בכי יוסף
הקדמה
רגע לאחר שיהודה ערב את הנער ונגש אל יוסף, יוסף לא יכל להתאפק[1]:
ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו... ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו. וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו איתו. והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.
- לשם מה התורה מספרת לנו שיוסף הוציא מעליו כל איש רק כדי לבכות?
- התורה מדגישה גם לאחר מכן שהוא בכה שתי פעמים נוספות באותו המפגש, לשם מה הפרטים הללו חשובים?
- מופיע בפעם הראשונה שמצרים ובית פרעה "שמעו" אך לא כתוב מה בדיוק שמעו (את הבכי?). אולם גם לאחר הבכי השלישי כתוב שבית פרעה שמע, ושם באמת מפורט ששמעו שהגיעו אחי יוסף. אם כן מה מיוחד בשמיעה הראושנה?
המעמד החשוד
נראה שצריך להבין את מורכבות המעמד. יוסף מתרגש ממעשה הערבות של יהודה כלפי בנימין. הוא לא מצליח לעצור את עצמו מלבכות והוא ממהר להסיר כל איש מעליו (כנראה שהוא לא הרגיש שהוא לא יספיק למצוא מקום מבודד לבכות בו כמו פעם שעברה).
לאחר שהוא מפנה כל איש מעליו, ובוכה, השומרים מבחוץ שומעים את קול הבכי וחוששים לשלומו של יוסף. הם דופקים על הדלת ויוסף לא עונה (חנוק מדמעות). הם חוששים להכנס ומנסים בשנית לדפוק על הדלת. יוסף עונה בקול מלא דמעות שישארו בחוץ, והעומדים בחוץ מפחדים להמר את פיו של המשנה למלך, אך קולו החנוק מדמעת מעלה את רף החשש שלהם.
בפני יוסף עומדות שתי אפשרויות, או להמשיך את ההצגה, ובכך להעמיד את חיי האחים בסכנה (שכעת יחשדו בכך שגרמו למשנה למלך לבכות ואולי אף פגעו בו פיזית). או לפתוח את הסיפור ולגלות שהם אחיו.
בסופו של דבר הסיפור שנפתח בבכי הסתיים בכך שיוסף בחר לגלות את הקפלים ולהודיע לבית פרעה שאלו הם אחיו.
ניתן לומר שהבכי שיוצא ממעמקי ליבו של יוסף הכריעו את סוף הסיפור והוא שהוביל לגילוי הסוד.
לכן הבכי חשוב ומרכזי בסיפור והוא זה שמגלה את צפונות ליבו של יוסף וגורמות ו גם לפרט על כך מול בית פרעה לאחר מכן.
[1] בראשית מ"ה א' - ט"ז