בתי הקולנוע של יפו ותל-אביב (לפי סדר א"ב)
הערת יהודה קרני (וולובלסקי, 1949-1884, משורר, עיתונאי ומתרגם עברי) בספר בימה קטנה, הוצאת ספרי נפש – הוצאת אגודת הסופרים ליד דביר, תל-אביב, תשי"א, 1951, עמ' 81: "ביחס לקולנוע אני רוצה להעיר, כי הטונפילמים הראשונים בתל-אביב נקראו שמענועים, ואני הצעתי את המלה קולנוע, שנתקבלה בו ביום שפרסמתי את הצעתי. אומנם, איתמר בן-אב"י טוען שהוא הציע הראשון את המלה הזאת".
אולפנה. רחוב בלפור 30 באולם אהל שם. קולנוע למטרת חינוך שפעל כשנה (1938-1939) והקרין בעיקר סרטים דוקומנטרים. לאחר סגירתו הופעל באולם אהל שם קולנוע עממי (פעל בשנים 1939-1944). אח"כ פעל עוד שנתיים בשם קולנוע בלפור.
אופיר. רחוב גרוזנברג 37. הראינוע השני בתל אביב. פעל בשנים 1928-1980 בבעלות משפחת קרסו. אח"כ בשנים 1985-1987 שימש את מועדון הרוק ליקוויד. במקומו ניצב כיום בית דירות.
אלנבי. רחוב אלנבי 58. פעל בין השנים 1933-1990. קודם, בשנים 1937-1939 פעל בשם קולנוע רימון (צילום: רודי ויסנשטין. צלמניה פרי-אור). במקומו נבנה פרוייקט מגורים.
בית ליסין. רחוב וויצמן 34. הקולנוע פעל משנת 1987 באולם תיאטרון בית ליסין. בהמשך נדד התיאטרון אל אולם הקאמרי בבניין פסאז' הוד.
ביתן. רחוב אילת 57 פינת רחוב שלוש. ראינוע בבניין בית קפה לורנץ. היה בשטחה המוניציפלי המלא של יפו, ולכן, הסכם הזכיינות הבלעדי של ראינוע עדן, לא חל עליו. אח"כ עבר לפעול במיקום סמוך. (ע"י מרכז מסחרי מול בית החרושת וגנר").
סינמה קלאב. רחוב ירמיהו פינת הירקון. שני אולמות אינטימים עם שירות מלצר. פעלו בשנים 1989-1990.
שחף. רחוב אליעזר פרי. פעל בקומה התחתונה של כיכר אתרים, שכונת מחלול ב' לשעבר. פעל מאמצע שנות השבעים עד אמצע שנות התשעים.
ששת המופלאים. רחוב לוינסקי. התחנה המרכזית החדשה. קומפלקס של שישה בתי קולנוע שפעל תקופה קצרה בשנת 1999.