בית סורסוק  מאת דני רכט

בסוף המאה התשע עשרה נחשבה משפחת סורסוק מביירות לאחת המשפחות העשירות בחלק זה של האימפריה העות'מנית. ברשותה של המשפחה הנוצרית-מרונית היו קרקעות רבות בצפון הארץ. החל מסוף המאה ה-19 החלה המשפחה במכירת אדמותיה וחלק ניכר מהן נרכשו במהלך הזמן על ידי גואל הקרקעות יהושע חנקין ואחרים. בספרו 'ההתיישבות בגליל התחתון: 50 שנות קורותיה' (בהוצאת מסדה והתאחדות האיכרים בגליל התחתון, 1955), מתאר חוקר היישוב עבר הדני (אהרון פלדמן) פרק פחות ידוע בתולדות ההתיישבות היהודית בגליל על תלאות איכרי סג'רה, האריסים היהודים של משפחת סורסוק.

חוקר יפו שמואל גילר מצא כי בתחילת שנות העשרים עמדו במקום שניים מחמשת הבתים שבנה היזם מוריס שיינברג. שריפה גדולה בתאריך 6 בספטמבר 1925 הביאה להריסתם. על מגרשים אלה שברחוב בוסטרוס (כיום, רחוב רזיאל 4-6) החליטה משפחת סורסוק לבנות בית מסחר ומשרדים. בוסטרוס היה באותן השנים ציר מסחר מבוקש ובו עשרות עסקים בבעלות יהודית, שהוביל אל תחנת הרכבת של יפו, אל שכונות מנשייה ושבזי צפונית ליפו, ואל תל אביב. לצורך הקמתו אף הובאו ליפו חומרי בנייה מחו"ל. חניכתו על ידי הנציב הבריטי הלורד פלומר היתה יום חג. היתה זאת כתובת העסקים הכי יוקרתית ומאחורי חזיתו הקלוניאלית המהוגנת פעלו משרדיהם של הסוחרים הגדולים בעיר, חברות ספנות (כמו זאת שבבעלותו של דיזנגוף), מתווכי קרקעות ואחרים. 

בית סורסוק היוקרתי אירח לפני 1948 את משרדי כמה קונסוליות זרות. באמצע שנות השלושים פעלו בו הקונסוליות של ספרד, שווייץ ושבדיה. עם תום המלחמה נפתחה בקומת הקרקע של הבית חנות יפו של רשת המשביר לצרכן. בשנות החמישים והשישים שימשו משרדי בית סורסוק את כוחות הבטחון. ומאמצע שנות השבעים שימש גם את הנהלת השק"ם  (בנוסף לבניין ההנהלה הסמוך בשדרות ירושלים). עם פינויו ע"י השק"ם שופץ המבנה. חדריו הוסבו לדירות קטנות והוא משמש מתחילת האלף הנוכחי כבית לעולים חדשים. 

חוקר יפו שמואל גילר מוסיף בנוגע למועד בו נחנך בית סורסוק (לא בשנת 1925 כפי שפורסם במקורות שונים): "הבית הקודם נשרף בספטמבר 1925, ובמרס 1926 מפרסם הנציג של סורסוק, איסכנדר פיאני, מודעת דרושים להקמת בניין חדש. ב-29 ביוני 1927 דנים דיזנגוף ודימיטרי טאדרוס במועצת עיריית יפו איך מחברים את הבית החדש של סורסוק לביוב. מודעות פרסום של משרדים בבית החדש מתחילות להופיע בשנת 1928".

.

.