הבלוג של תל אביב 100 לחקר תולדות העיר, 2023

עוד גרפיטי עדכני בקריית המלאכה. האלופים במילואים ישראל זיו, יאיר גולן ונועם תיבון, שהגיעו לזירת הקרב, נלחמו והצילו רבים. צילום: עידו ששון.
29.11.2023
ילדים בתל אביב של מלחמת העצמאות (1948). היום מציין העולם את יום הילד הבינלאומי. ליבנו עם הילדים החטופים ברצועת עזה ועם המשפחות. שובו בשלום  ❤
20.11.2023
אליהו הכהן, גדול חוקרי הזמר העברי בדורנו וחתן פרס ישראל הלך הבוקר לעולמו. הכהן (1935-2023) יליד שכונת נווה צדק, חיבר עשרות ספרים. בינהם 'בכל זאת יש בה משהו' שהוקדש לשירי הזמר של תל אביב. יהיה זכרו ברוך.
08.11.2023
דגל הלאום מעל גגות תל אביב. צילום משנת 1939. עם הנצח ינצח!
01.11.2023
עכשיו, מול מלון הילטון.
11.10.2023
אוגוסט 1932 היה חם. הפגנה למען שמירת השבת ליד תחנת המשטרה העירונית אשר פעלה במבנה בית הוועד לשעבר בשדרות רוטשילד. (צילום מתוך השבועון 'כלנוע'. תודה לעידו ששון). 
30.8.2023
מישהו התבדח והוסיף לצילום (1951) שלט 'רכבת תחתית' בירידה לבתי השימוש בכיכר מגן דוד (מתוך ' הארץ שלנו'. תודה לעידו ששון) חמש עשרה שנים קודם (1936) כתב נתן אלתרמן על הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית:וְשׁוּב הִתְחַמֵּק, הַנָּבָל! כְּבָר זָכִינוּ כִּמְעַט לְרַכֶּבֶת תַּחְתִּית / וְהִנֵּה אַכְזָבָה... / חֲבָל!אֶת מַרְאֵה הַחֲלוֹם הַתַּחְתִּי אֲשֶׁר גָּז / נִתְאַמֵּץ לְתָאֵר בְּמִלִּים: בַּכְּבִישִׁים נִשְׁתַּתְּקוּ הַבֶּנְזִין וְהַגַּז,רַק מִלְּמַטָּה חוֹלֵף הַמֶּטְרוֹ בְּלַעְ"ז / וּמִלְמַעְלָה / הוֹלְכִים גְּמַלִּים.הַתַּחְתִּית עֲמֻקָּה הִיא. כֻּלָּנוּ נִסַּע בָּהּ / וּבָרְחוֹב - רְוָחָה. אֵין אַף נִיעַ גַּלְגַּל,בְּכִכַּר בֵּי"ת־נוֹבֶמְבֶּר פּוֹרֵחַ צַבָּר / וּמַלְאָךְ בּוֹ מַכֶּה וְאוֹמֵר לוֹ: - גְּדַל!גַּם אִם יַד הַגּוֹרָל נִשְׁלְחָה לְהָפִיר / אֶת מַרְאֵה הַפְּלָאוֹת, אָנוּ לֹא נִבָּהֵלָה!אִם הִצְלַחְנוּ לִבְנוֹת מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר, עוֹד נַצְלִיחַ לַחְצֹב רַכָּבוֹת בַּסֶּלַע!  
20.8.2023
אגב חנוכת הטראם בעירנו, השבוע לפני שלושים שנה נחנך פרויקט תחבורתי אחר שהתהדר גם הוא בסופרלטיבים כאלה ואחרים וסופו - אסון קולוסאלי אדיר. את התחנה המרכזית 'החדשה צילם (1979) בוריס כרמי. התמונה מתוך אוסף 'מיתר', הספריה הלאומית.
17.8.2023
בשנת 1892 תכנן המהנדס ג'ורג' פרנג'יה שלושה קווי רכבת קלה ביפו. הרכבת של פרנג'יה היתה למעשה קרון טראם שנגרר על ידי שני סוסים. מעניין אם התכנית שלא בוצעה כללה השבתה של קווי הטראם במהלך 77 ימים מדי שנה, כמו הרכבת שתתחיל השבוע לנסוע 131 שנה אחרי התכנית הראשונה.
15.8.2023
סגירת רחוב אלנבי לטובת עבודות הרק"ל (ארבע וחצי שנים בשביל טראם? השתגעתם?) הזכיר לנו את קטע הרחוב בסמוך לבית כנסת הגדול (צילום משנת 1939) שהיה נסגר מדי שבת במשך עשרות שנים.  סופשבוע טוב
11.8.2023
גם הקיץ של שנת 1951 היה חם במיוחד. צילום מתוך השבועון 'קול ישראל'. תודה לעידו ששון.   
24.7.2023

כיכר הדמוקרטיה

אמצע שנות התשעים. מגדלי עזריאלי בבנייה וצומת הכבישים הנקראית מאתמול 'כיכר הדמוקרטיה'. צילום מתוך הספר גלי צה"ל - מדברים מהשטח (הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד, 2002) מאת רפי מן וציפי גון-גרוס.
יולי 1978. היום לפני 45 שנה יצא לראשונה אוטובוס קו 405 מהתחנה המרכזית הישנה בדרכו אל ירושלים, דרך הכביש המהיר שנפתח אז. קודם לכן עלו לירושלים דרך כביש לטרון או דרך צומת שמשון. 

לִפְעָמִים הַחֹק הוּא הַפֶּשַׁע

כמה מתושבי שכונת גבעת עמל - הכפר ג'מאסין אל גרבי לשעבר. ברקע נראים בתיה החדשים של שכונת בבלי. צילום משנת 1975. באלבום השני של שי צברי שיצא השבוע נכלל השיר 'גבעת עמל' מאת אלי אליהו (לחן: ריג'וייסר ושי צברי):וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת חַסְרֵי הַיֶּשַׁע / וְאֶת הַמְּגֹרָשִׁים מִבֵּיתָם וְיָדַעְתִּי / כִּי לִפְעָמִים הַחֹק הוּא הַפֶּשַׁע / וְלֹא כָּל הַשָּׁפוּךְ הוּא דָּם. / וְרָאִיתִי אֵיךְ בְּעֶצֶב קָם בַּיִת / וְאֵיךְ בְּעֶצֶב אֵינֶנּוּ, וְאֵיךְ יַלְבִּינוּ / הַלְּבֵנִים הַלָּלוּ אֶת פָּנֵינוּ. / וְיָדַעְתִּי כִּי עוֹד תָּבוֹא נִקְמַת /הַקּוֹמוֹת הָאֵלֶּה עָלֵינוּ. כִּי עַד /מָתַי יִסְעַד הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ /בִּבְשַׂר הַחַלָּשִׁים מִמֶּנּוּ. 
14.5.2023
חיים טופול (1935-2023) מגדולי השחקנים בישראל, בפרסומי הסרט 'סאלח שבתי' בו כיכב. טופול גדל בשכונת פלורנטין בדרום העיר והתחנך בבית הספר תחכמוני ברחוב לילינבלום. יהיה זכרו ברוך. 

"פת ערבית - מגילת האש"

לכבוד 150 שנה להולדת חיים נחמן ביאליק, מספרת שולה וידריך על  קבלת הפנים למשורר בשנת 1909  במלון בלה ויסטה בחוף נווה שלום יפו. ביאליק שעלה לארץ ב-1924, תכנן במשך שנים להתיישב בארץ. ב-1909 בעת ביקורו ביפו כתב ביאליק לרעייתו מניה כי "צצות תכניות", והתעניין גם באפשרות לרכוש מגרש בשכונה החדשה שתוכננה לקום בחולות. בעיתון הפועל הצעיר מיום 21.5.1909 נכתב כי "המשורר ביאליק נכנס בתור חבר לאחוזת בית, מה שעורר שמחה רבה ביפו".  זה היה ביקור מיוחד של ביאליק ביפו טרם הקמת תל אביב. הוא הגיע ליפו בספינה רוסית בעשרים ותשעה במרץ 1909, בעיתונות התקופה נכתב: "אף אחד מאורחינו לא זכה לכבוד גדול כזה.. לאף אחד עדיין לא ערכו בארץ ישראל קבלת פנים מפוארת שכזו"... בבוקר השכם התחילו קבוצות של צעירים ושל האינטליגנציה המקומית מתכנסות על יד החוף, הוגשו לו זרי פרחים נהדרים עטופים בסרטים תכלת לבן וכתובת עליהם "למשורר הלאום".  ארוחת הערב לביאליק נערכה במלון בלה ויסטה (יפה נוף) על שפת הים. התפריט ששרד מגלה לנו טפח מהחוויה: מנות מגוונות ובעיקר שמות מקוריים: שם הארוחה: "פת ערבית - מגילת האש", מנת המרק נקראה – "הבריכה", בשר עוף – "אל הציפור", סלט חסה – "אכן חציר העם". וכך, שירי תוכחה או פואמות הפכו לתפריט. עם הגיעו, כאלפיים איש באו לקבל את פניו, תושבי יפו, ואיכרים מהמושבות. בספר 'בין חולות וכחול שמיים' מאת נחום גוטמן ואהוד בן עזר, סיפר נחום גוטמן: "המברכים כה האריכו בנאומיהם, ומורה אחד הקריא ברכה ארוכה כתובה בחרוזים, עד שביאליק הפסיקם ברוגז ואמר שהוא רוצה לראות את הארץ בעיניו שלו, ללא הדרכה. בקהל השתררה תחושת מבוכה והסבות עיניים מקצה לקצה". גם לאחר שביקש לישון ולנוח בנווה צדק בבית ידידו הסופר ש. בן ציון, שהתחנן לשקט, עמדו צעירים כל הלילה יצאו במחול ושרו "תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים... בואו שכם אחד לעזרת העם!..."בצילומים: 1) מלון בלה ויסטה על שפת הים. 2) מבט ממרפסת המלון אל יפו. 3) תפריט ארוחת "פת ערבית - מגילת האש" לכבודו של ביאליק. 4) מורי בית הספר לבנות (מרכז סוזן דלל כיום) מארחים את ביאליק  בביקורו הראשון בארץ.  כנסו לערך על מלון בלה ויסטה (יפה נוף).

סיפור לשבת

גלויה בהוצאת האחים אליהו (סביבת שוק הפישפשים) מתקשרת למייל שקיבלתי מפרופ' דליה גבריאלי נורי:
דני היקרכותבת אליך שוב כי חשבתי שאולי יעניין אותך לשמוע סיפור תל אביבי קטן שנגזר מהמידע שנתת לי:בימי הקורונה קניתי בשוק הפשפשים ערימת מכתבים שכתב אחד, איזי ורסנו מרחוב 348 ביפו לאהובתו בירושלים. איזי עבד אז כחובש צבאי במחנה בהרצליה. במשך 72 שנה שמרה האהובה את המכתבים היפהפיים שכתב לה איזי בצעירותה. היא נישאה לגבר שלימים הפך לקונסול ישראלי ושירת במדינות שונות בעולם והשניים נעו ונדו ברחבי העולם כשכל הזמן המכתבים שמורים עימה. לפני שנתיים, כשנפטרה בירושלים בגיל 93, בימי הסגר, מכר בנה את דירת המשפחה בירושלים על כל תכולתה וזו הגיעה לשוק הפשפשים. התכולה כללה את המכתבים שכתב איזי ששוב לא היה לאיש חפץ בהם.כשקניתי את המכתבים התחלתי להעתיק אותם כדי לשמר אותם ובמחשבה שאולי באחד הימים אפרסם אותם. ראיתי על המעטפה את כתובתו של איזי: רחוב 348 ביפו. לא ידעתי מהו הרחוב הזה ולכן כתבתי אליך, כעורך האנציקלופדיה של תל אביב ושאלתי.וודאי תבין שהופתעתי ושמחתי מאוד מהמידע שנתת לי: רחוב 348 שבו גר איזי בשנות הארבעים-חמישים ומשם כתב את המכתבים נקרא כיום רחוב פנחס בן יאיר והוא משיק ממש לשוק הפישפשים.  באיחור של יותר משבעים שנה ואחרי סיבוב בכל העולם (לרבות אתיופיה, ברלין ולונדון) חזרו המכתבים של איזי למקום ממנו נכתבו ושם מצאתי אותם. כל טוב ושבת שלוםפרופ' דליה גבריאלי נורי
מי שמכיר את איזי ורסנו או יורשיו ויכול להוסיף פרטים, מוזמן לכתוב למייל  Gavriely1@gmail.com
~~