❷ תל.אביב.פדיה - הבלוג 2014

ברוכים הבאים לתל.אביב.פדיה - האנציקלופדיה העירונית

הבלוג של דני רכט על יפו ותל-אביב, 2014

שימור בתי הכנסת

שימור בתי הכנסת ההיסטוריים בתל אביב. ערב עיון שהתקיים בתאריך 24.12.14 ושהתנהל בסיועם של עירית תל אביב-יפו, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, יד יצחק בן צבי והמועצה לשימור אתרים. הערב, בהנחייתה של תמר טוכלר, שילב נוסטלגיה, אדריכלות, יהדות, ציונות, אומנות, לאומיות, זעקה, אך יותר מכל – איחד הרבה מאוד אנשים, שבאו והתקבצו במקום אחד עוצמתי, ותיק ומוכר כל כך לכולם, המייצג הן רוחניות והן ציונות, כדי לשמוע, ללמוד, להתרגש, להתרפק ולהבין את מצבם האמיתי של בתי הכנסת ההיסטוריים, תוך הבנת השורשים וחבלי הלידה של בית הכנסת הגדול, ושל בתי הכנסת היהודים בכלל. בין הקהל ניתן היה למצוא קרובי משפחה מדרגות שונות של דור המייסדים של בית הכנסת, חוקרים, אדריכלים וציבור רחב וסקרן שצמא לידע וללמוד פרקי העבר. שולה וידריך ושמואל גילר הוזכרו רבות במהלך הערב, כאלו שהרימו את הכפפה לערב מיוחד ולעבודת המחקר. בפעם הראשונה נחשפו בפני הציבור ההשתלשלויות בתכנון והקמת בית הכנסת, עם כל הגלגולים, הבעיות והקשיים, פרי מחקרם הארוך והממושך. כמובן שכמות המידע הניתנת להעברה על בית הכנסת הגדול במהלך ערב אחד הנה מצומצמת ביותר.מר רון חולדאי נשא דברי פתיחה ברוח דברי ברכה שנשא, תוך מתמקדות בהתחדשות מתמדת (הוא אף ציין שבתל אביב, "העיר החילונית", קיימים כחמש מאות בתי כנסת). כמו כן, נשאו דברים שלמה קופל, משנה למנכ"ל המועצה לשימור אתרים ושלמה פיבקו, נשיא ויו"ר בית הכנסת הגדול, אשר דיבר על כך שבית הכנסת חוזר לפעול במתכונת ציבורית לאומית-דתית, החזרת עטרה ליושנה שמתקיימת כבר מספר שנים. יעקב גרוס ריגש כתמיד והציג מארכיוני הסרטים סרט עם קטעים תיעודיים נדיר של בית הכנסת משנותיו הראשונות, כשהמוני מתושבי תל אביב ממלאים אותו מבחוץ ומבפנים (אירוע חנוכתו). גרוס תיאר בדרכו המיוחדת את ההשוואה לסרטים מתפוררים, הנמצאים במאגרים ידועים ושאינם ידועים, אל מול עוצמת המבנים, שאמנם מתפוררים אך מאפשרים למתבונן להביט בו בממדיו האמתיים מעלה ומטה.אדריכל שמואל גילר תיאר בפירוט את הרעיון שמאחורי החוברת בית הכנסת המטולטל והמחקר שמאחוריו. המחקר התבסס על איסוף תכניות מקוריות רבות של בית הכנסת, שתוכננו במהלך השנים על ידי אדריכלים שונים ורבים. חלק מהתכניות המקוריות שנסרקו לחוברת נמצאו במצב התפוררות ממש. גילר זעק לחשיבות השימור ולהשארתו בתודעה. ד"ר ראובן גפני, אשר עוסק במחקרי בתי כנסת כבר כחמש עשרה שנים, העביר הרצאה מרתקת בנושא "איך נוצר בית כנסת לאומי", תוך הצגת אירועים שונים שהתרחשו בבית הכנסת הגדול, כגון מגילת אבן הפינה משנת 1922, מסביר על הסיבות ואופן היסוד תוך מתן דגש לעניין הלאומי. הוצג הדמיון הוויזואלי הבולט כל כך שבין בית הכנסת "החורבה" בירושלים, שהפך לסמל לאומי שנים רבות, אל מול בית הכנסת הגדול, בהתבסס על מחקריו של פרופ' שלום צבר. הוצגה תמונת מסע לווית ביאליק, המשורר הלאומי, שנעצרה מול בית הכנסת הגדול לאמירת הקדיש בשנת 1934, הכתרת המלך ג'ורג' השישי במאי 1937, וביקורם של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון והשרים בבית הכנסת ביום העצמאות 1949.אדריכל רם שואף לקח אותנו לבתי כנסת במחוזות רחוקים בעולם, על מנת לבדוק את הדמיון והשוני בית צורות המבנים השונים. מדובר במסע בין קהילות ובתי כנסת שהועבר דרך ההרצאה "כיצד הביאו את מורשת בתי הכנסת מחוץ לארץ לתל אביב". פרויקט שנמשך כעשר שנים יושם במרכז זלמן שז"ר ומומן ע"י קרן אבי חי. הוצגה תמונת מצב של בתי הכנסת ששרדו, חלקם שופץ, חלקם שונה כמעט לבלי היכר. במספר מקומות באירופה הפך בית הכנסת למחסן או בית חרושת כלשהו ואולי בזכות כך ניצל מהריסה עיטורים, חזית, ציורי הקיר וכו'. בין בתי הכנסת המרשימים שהוצגו (בתי כנסת מהמאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-20): קושיצה (סלובקיה), ברדיוב (סלובקיה), יאסי (רומניה), פיאטרה ניימס (רומניה), פולטיצ'ן (רומניה), שארגורוד (אוקראינה), צ'רנוביץ (אוקראינה), חוסט (אוקראינה), דבריצן (הונגריה), נירהג'אזהה (הונגריה) ומויזסוויל (ארגנטינה).לסיום הערב, הציגה הגב' יפעת אביצדק קלפה, יו"ר הוועד להצלת בתי הכנסת, מצגת זועקת של בתי כנסת מתפוררים בנווה צדק, המשוועים לסיוע על מנת להצילם לפני קריסה טוטאלית כשהמטרה היא אחת – לשמר את המורשת לדורות הבאים. ההרצאה היתה מקיפה, תוך פנייה לרשויות למצוא דרכי מימון לשימור בתי הכנסת הללו ולהעלות את מודעות הציבור לסכנה המרחפת על בתי כנסת אלו. המצגת התייחסה בפירוט רב למצבם העדכני של בתי הכנסת הבאים: "קהל חסידים", "מראות הסולם", מתחם שערי תורה ברחוב אלעזר 6, בית הכנסת החב"די ברחוב עין יעקב 11 ובית הכנסת ובית המדרש של חברת ש"ס (של הרב זאב גרינוולד, סבא רבא של האמן-צלם חוני המעגל). הועלתה ההשוואה, לא פעם, של מבנה מקביל במדינה אחרת, בו המדינה לוקחת אחריות ומוצאת פתרון לשימור המבנה בין אם זה ע"י איסוף סכום פעוט מכל תייר שמסייר באזור, או בכל דרך אחרת. אני סמוך ובטוח שכל מי שהשתתף בערב המיוחד אמש, לא צריך ולו הסבר נוסף אחד לגבי חשיבות ומשמעות שימור המבנים. המטרה היא להוציא את הזעקה החוצה, לכמה שיותר גורמים שיכולים להשפיע ולשנות את המציאות העלובה של בתי כנסת אלו, המיועדים ומשוועים לשימור. לקינוח הוקרן סרטון נוסף שהציג יעקב גרוס, ובו מושם דגש על החיים והאווירה בפנים בתי הכנסת לאורך המאה העשרים. כתיבה וצילום: עידו ששון.

26 בדצמבר 2014

מנדי רייס-דייויס

מנדי רייס-דייויס (1944-2014) שהלכה בסוף השבוע לעולמה, היום על שער 24 שעות של ידיעות אחרונות. רייס-דייויס יצקה תוכן חדש למושג סלבריטאי בתל אביב השמרנית שלפני מלחמת ששת הימים. היא ורפי שאולי, בעלה אז, פתחו יחדיו כמה מסעדות ומועדונים. אחד מהם, הדיסקוטק מנדי'ס (בתמונה משמאל), אף נקרא על שמה.
21 לדצמבר 2014

ירושלים בירת המדינה

בחודש דצמבר 1949, העקבות אימוץ ההצעה האוסטרלית לבנאם את ירושלים על ידי העצרת הכללית של האו"ם, החליטה הממשלה לקבוע את ירושלים כבירת המדינה. בקריקטורה של אריה נבון שפורסמה בעתון דבר בחנוכה תש"י, השבוע לפני 65 שנה, נראית העברת משרדי הממשלה לירושלים. תודה לעידו ששון.
20 בדצמבר 2014

חנוכיה במכולת

חנוכיה בחנות מכולת מודרנית בתל אביב. צילום משנת 1936. חג שמח.
16 בדצמבר 2014

האיצטדיון ביד אליהו

מגרש יד אליהו, איצטדיון הכדורסל ע"ש בורשטיין, היכל הספורט, היכל נוקיה, ומהחודש הבא - היכל מנורה.
7 בדצמבר 2014

אשת חיל

אשת חיל. אולם עזרת הנשים יקרא לעד ע"ש נשיאת בית הכנסת הגדול בת"א, הרבנית דבורה חצרוני. צילום: רחל רמרז, 2011. שבת שלום.
5 בדצמבר 2014

יפו - הקמרון

בצילום משנת 1920 (מתוך אוסף מאטסון) נראה מעבר הכניסה לרחוב שהוביל אל נמל יפו. הוא נקרא “הקמרון”, ונבנה במקום בו ניצבה בעבר המצדית הצפון-מזרחית שהגנה על השער לנמל. בקצה המעבר המשיך רחוב הנמל הצר, בין בתי הכנסייה הפרנציסקאנית וקיר חומת הים ההיסטורית, שהסתירה את המבט לים. בחומה היו משולבים משרדו של קפיטן הנמל ורופא הקרנטינה, ובקצה הרחוב ניצב בית המכס שיצר מעבר צר אל מזח הנמל. כשחלפו על פניו, נפתחה בהפתעה הפנורמה של מזח הנמל. במסלול ציורי זה עברו כל העולים והתיירים שהגיעו לארץ-ישראל עד שנת 1933. אז נהרסו בנייני הקמרון, נבנה קיר הים החדש, ונסללה דרך הגישה הצפונית לנמל, היום רציף העלייה השנייה. פס ריצוף אבן ששולב בריצוף הרחוב החדש משמר את מיקום חומת הים שאיננה עוד. מאת שמואל גילר.
3 בדצמבר 2014

בן-גוריון

בראשון בדצמבר 1973, היום לפני 41 שנה, הלך לעולמו דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל. בן-גוריון היה ממייסדי שכונת פועלים א' (אח"כ שכונת פועלים מאוחדת) וביתו הפך למוזיאון. בתמונה נראים בני משפחת בן-גוריון (דוד, פולה, עמוס ורננה) בחצר ביתם בשדרות קק"ל (לימים שדרות בן-גוריון).
1 לדצמבר 2014

עלי מוהר

היום לפני שמונה שנים הלך לעולמו עלי מוהר (1948-2006) פזמונאי וכותב מוכשר אשר היטיב לתאר את הווי העיר בטוריו. שלט זכרון משותף לו ולאביו יחיאל מוהר (1921-1969) הוצב על קיר הבית ובו דירת הוריו (צילום: רחל רמרז, 2012) בפינת שדרות בו גוריון ורחוב שלמה המלך 79, שכונת פרדס ביבי לשעבר. זאת למרות שעלי מוהר התגורר בהמשך בשיכון הסופרים ברחוב אבן גבירול.
30 בנובמבר 2014

וייס והמפתח

עיר קטנה ואנשים בה מעט. עקיבא אריה וייס והמפתח. ציור של נחום גוטמן (1898-1980) שהיום מלאו 34 שנים למותו.
28 בנובמבר 2014

אמנת אונסקו

היום, 16 בנובמבר, מלאו 42 שנים לניסוח אמנת אונסק"ו לשימור אתרי מורשת עולמית. בהשתדלותה של האדריכלית ניצה סמוק (שניהלה אז את מחלקת השימור בעירייה) נכללה גם העיר הלבנה ברשימת אתרי המורשת.
16 בנובמבר 2014

ניו-זילנדים נוחתים

חיילים ניו-זילנדים בשירות הוד מלכותו נוחתים בחוף יפו. צילום משנת 1917.
13 באוקטובר 2014

חוות הטמפלרים

חוות הטמפלרים מוקפות בחומות כורכר בעורף החקלאי של יפו. לימים בצפון ובמזרח תל אביב.
14 בספטמבר 2014

שנות השלושים

תל אביב של תחילת שנות השלושים ע"ג גלויה: בית הבריאות ברחוב בלפור, בית הכנסת הגדול, הדואר המרכז ברחוב אלנבי ורציף הרברט סמואל.
13 בספטמבר 2014

הילטון לעתיד

חוף הילטון לימים בצילום של בנו רותנברג משנת 1948. במקום המבנים הנראים בצילום (חלק ממחנה יונה הצהל"י) ניצב משנות השישים מלון הילטון.
10 בספטמבר 2014

בן הלל הכהן, דובנוב ואחד העם

משפחת מרדכי בן הלל הכהן עם ההסטוריון שמעון דובנוב ועם אחד העם. צילום משנת 1915. תודה לשמוליק תגר. בשנת 1917 נישאו שלמה גינוסר (בנו של אחד העם) ושושנה-רוזה, בתו של מרדכי בן הלל הכהן.
7 בספטמבר 2014

נמל יפו בציור

נמל יפו בציור של מקס פולק. תודה לשמוליק תגר.
2 בספטמבר 2014

אלתרמן: הים

"בבוקר טוב ונאה לרחוץ בים, שוב הים. האפשר לספר בתל אביב ולא לספר בים. בים הבוקר, בים הצהרים ובים הערב? תל אביב בלי ים; כבית בלי חלומות; כמרכבה ללא סוסים; כתווים נטולי שירה". נתן אלתרמן מתוך הספר "תל אביב הקטנה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978).
30 באוגוסט 2014

כשהיידיש כונתה "יהודית"

כשהיידיש כונתה "יהודית". מודעה בעתון דבר, 1927, בית מסחר לספרים של בצלאל קוגוט פעל אז בבית בלקס ברחוב אידלסון 11 פינת בן יהודה 12. בצלאל ובטי קוגוט הפעילו גם את ספריית אוניברסל בבית חזין ברחוב רמב''ם 15. שלט הספרייה נראה היטב בצילום (מתוך אוסף יד בן צבי).
27 באוגוסט 2014

הקסם והכנסת

אולם קולנוע קסם שימש להקרנות סרטים תקופה לא ארוכה. בשנת 1948 הוסב האולם במטרה לשמש את האסיפה המכוננת שהכריזה על עצמה אחר כך ככנסת הראשונה. בצילום של רודי וייסנשטיין נראה בית הקולנוע עם תחילת השיפוץ, במהלכו יהפוך למשכן בית המחוקקים.
19 באוגוסט 2014

התחנה הגדולה בעולם

בתאריך 18 באוגוסט 1993, היום לפני 25 שנה, נפתחה "תחנת האוטובוסים המרכזית הכי גדולה בעולם". וזאת לאחר עוד 25 שנים של בנייה, ובעיקר הפסקות בנייה. בצילום של שמעון פוקס משנת 1973 (מתוך ארכיון רם כרמי) נראה השלד המפלצתי של התחנה המרכזית החדשה מהאוויר.
18 באוגוסט 2014

רצח שתי האחיות

היום לפני 78 שנים, נרצחו תלמידות בית הספר לאחיות מרתה (מרים) פינק ונחמה צדק במקום עבודתן, בית-החולים הממשלתי ביפו (לימים דונולו). הרוצח ארב להן בחצר בית החולים, ירה באקדחו ואז נמלט. בעיתון דבר נכתב: "פריצי חיות שלחו את ידם הטמאה גם לבית החולים. דם אחיות רחמניות, חובשות פצעי ערבים, נשפך בידיהם". לאחר קום המדינה נקרא הרחוב המוביל אל שטח בית החולים לשעבר, שתי האחיות. בצילום נראה מסע ההלוויה עובר ליד בית העיריה ברחוב ביאליק. מרתה (עולה חדשה מאוסטריה. התגוררה ברחוב ביאליק 17) ונחמה (נולדה בנווה-שלום. התגוררה ברמת-גן עם משפחתה) הובאו למנוחת עולמים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור.
17 באוגוסט 2014

עמדות, 1948

עוטף תל אביב. תחילת 1948. חיילים עברים מכינים שקי חול לעמדות הגנה. אולי באזורי מלאכה על קו התפר העירוני כמו גבעת הרצל או מרכז וולובלסקי.
10 באוגוסט 2014

הסרט אלדורדו

גילה אלמגור בצילומי הסרט אלדורדו בשטח הגדול. אתמול הלך לעולמו ענק הקולנוע מנחם גולן (1929-2014), תושב יפו ומאוהביה הגדולים, אשר הירבה לתאר אותה בסרטיו. אלדורדו, סרטו הראשון כבמאי (זוכה פרס כינור דוד לשנת 1963) מתאר את החיים בשטח הגדול ביפו, בטרם נהרס. התסריט על פי מחזה מאת יגאל מוסינזון שהוצג בתיאטרון אהל שמונה שנים קודם.
9 באוגוסט 2014

עץ הדומים תפוס

פריים מתוך הסרט "עץ הדומים תפוס". הסצינה צולמה בסוף שנת 1993. בצד ימין נראה קיר בית הדואר המרכזי של יפו. לאחר שבית ברקליס בנק נהרס בהתקפת הלח"י (לפנים, בית הבנק האנגלו-מצרי), שימש המבנה הזה כסניף המרכזי של הבנק ביפו.
2 באוגוסט 2014

כיכר המדינה

כיכר המדינה מהקומה ה-65 במגדל משה אביב. צילום: רונן אשר.
19 ביולי 2014

רכבת לעזה

כניסה קרקעית. פעם נסענו ברכבת אל עזה.
18 ביולי 2014

תענית י"ז בתמוז

היום לפני 55 שנים. ביהדות, י"ז בתמוז הוא יום אבל ותענית. ביום זה בשנת שבעים לספירה, נפרצה חומת ירושלים על ידי המושל הרומי טיטוס. ארוע שהביא לחורבן בית המקדש השני שלושה שבועות אחר כך. לשבעה עשר בתמוז יש מקום גם בהסטוריה הקצרה של תל-אביב. בתאריך זה (23 ביולי 1959) החלה, היום לפני 55 שנים, החלה הריסת בית גימנסיה הרצליה. צילום: יוסף בן-יוסף, מתוך הארכיון העירוני. הראשון שקישר בין י"ז בתמוז לבין הריסת הגימנסיה היה האדריכל אור אלכסנדרוביץ במאמר 'משאלת חורבן: חייו ומותו של בניין גימנסיה הרצליה' שהופיע בספר התערוכה 'ימי הגימנסיה' (עורך: גיא רז, 2013).
16 ביולי 2014

עצרת מול הסראיה

מלחמת העולם הראשונה, 1915. עצרת ערבית מול ארמון הממשלה (הסראיה) ביפו. במרכז התמונה נראה בית הבנק האנגלו-מצרי. משמאל בית אלכסנדר הווארד ובתי רחוב בוסטרוס.
12 ביולי 2014

מבצע עוגן

יחידת הנדסה בריטית מפוצצת בתים ביפו. מבצע עוגן, 1936.
11 ביולי 2014

מלחמת העולם השניה

הגן על מולדתך. כרזה מתקופת מלחמת העולם השניה.
9 ביולי 2014

מארק שאגאל

היום לפני 127 שנים נולד מארק שאגאל (1887-1985). מי שנחשב גדול הציירים היהודים בכל הזמנים. שאגאל נולד ברוסיה הלבנה, אך חי את רוב חייו הבוגרים בצרפת. באביב של 1931 ביקר שאגאל בפעם הראשונה בארץ ישראל. במרכז הצילום של מ. קפלנסקי מאותו הביקור נראים בני הזוג מארק שאגאל ורעייתו בלה צופים במירוץ סוסים על שפת ימה של תל-אביב. לצידה של בלה שאגאל יושב ראש העיריה דיזנגוף. לצידו החכם עוזיאל, הרב הספרדי הראשי של תל אביב ויפו.
7 ביולי 2014

בנימין זאב תאודור הרצל

היום לפני 110 שנים הלך לעולמו בנימין זאב תאודור הרצל (1860-1904), מחולל הציונות המדינית וחוזה המדינה. רחובה הראשי של העיר והגימנסיה העברית נקראו על שמו. השם תל-אביב הוא תרגום חופשי לשם ספרו אלטנוילנד. ושכונת גבעת הרצל שהוקמה בהמשך על גבול אבו כביר נקראית על שמו. חזון העיר העברית שתיבנה בחולות יפו היה פרק מתוך חזון גדול עוד יותר לחידושה של הציונות, לאחר מותו של הרצל. מותו של הרצל, מנהיגו הנערץ, השפיעה עמוקות על עקיבא אריה וייס והביא אותו לגיבוש הרעיון שהוביל להקמת תל אביב. כך תיאר זאת וייס ברשימה בידיעות עיריית תל אביב, 1934 שהתפרסמה לרגל חגיגות היובל לעיר: "...מהלך מחשבותי היה בערך כזה: אם הד"ר הרצל שקול למשל כנגד עשרת אלפים אנשים פעילים ברעיון הציוני, הרי אם נרכוש לנו כמה עשרות אלפי ציונים שיסכימו לעבוד עבודת העם בהתמסרות - הד"ר הרצל חי וקיים איפה. וכדי לרכוש את מספר אנשים הפעילים, עלינו לייסד את החברה החדשה, וראשית מעשיה של החברה צריכה להיות: לגשת לבניין עיר עברית למופת. מושבות עבריות ישנן בארץ. ועכשיו הגיעה השעה להתחיל בבניין ערים".
3 ביולי 2014

הלוויות הרוגי מאורעות תרפ"א

מסע הלוויות הרוגי מאורעות תרפ"א יוצא מבית גימנסיה הרצליה ברחוב הרצל. קהל אלפים מלווה את הקורבנות בדרכם האחרונה, אל בית הקברות ברחוב טרומפלדור. הלוואי שלא נדע עוד צער.
1 ליולי 2014

חופרים ביפו

יוני 1927. החודש לפני 87 שנים. פועלים עברים חופרים תעלת ביוב בסמטה ביפו קרוב לים (אולי במנשייה).
25 ביוני 2014

מלחמת אחים - לעולם לא!

מלחמת אחים, לעולם לא! היום לפני 66 שנים הופגזה אניית האצ"ל אלטלנה בחוף תל אביב. בצילום נראית האוניה בוערת מול גן לונדון, לצד כרזה לעצרת במצודת זאב "במלאת 6 שנים לרצח על שפת ימה של תל-אביב". סיפור הקרב על חוף הים והארועים שקדמו לו, כבר סופר. מה שפחות ידוע הם הארועים שהתרחשו בעיר בהמשך. עוד באותו הלילה הוטל עוצר על העיר. כוחות הפלמ"ח פשטו על בתי חשודים שנעצרו והובלו אל מחנה יונה (לימים גן העצמאות). בשעה 5:40 לפנות בוקר פשטה מחלקה של הפלמ"ח על מצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' (אז, בניין בן שלוש קומות) בה לנו עולים שהגיעו באלטלנה. כתוצאה מאש אוטומטית ומרימוני יד שהוטלו, נהרג במקום אזרח ושניים אחרים נפצעו. בהמשך, יצא מבית ההלוויות שברחוב מזא"ה (בית החולים הדסה) אל בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי, מסע ההלוויה לחלק מהרוגי אלטלנה. משם אמורים היו להמשיך אל בית הקברות נחלת יצחק בליווי ההמונים תומכי האצ"ל. אלא שכשעברו האלונקות מול בית הוועד הפועל של ההסתדרות (אלנבי 115), התפרץ הקהל אל המתחם, מגופות ההרוגים הוסרו התכריכים והן הונחו ברחבת הדשא שלפני המבנה. הרבנים הראשים הרצוג ועוזיאל כונסו באותה העת לישיבה בנושא הדת בצה"ל שהתקיימה בבית ועד הקהילה הסמוך שברחוב יבנה. כשנודע להם על הארועים בסמוך ולאור החשש מהתלקחות עם הגעת משורייני ההגנה, נשלח הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של שכונת פלורנטין, להרגיע את הקהל האחוז בסערת רגשות. בהשתדלותו, נאספו הגופות ומסע ההלווייה המשיך בדרכו.
22 ביוני 2014

להקת בת שבע

להקת המחול בת-שבע חוגגת השבוע יובל להקמתה. בצילום, כוהנת המחול האמריקאית מרתה גרהם (ששימשה מנהלת אמנותית של הלהקה בימיה הראשונים), עם הברונית בת-שבע דה רוטשילד, מייסדת הלהקה הנקראית על שמה. וולטר ניומן צילם.
19 ביוני 2014

סלון מירה

סלון מירה, יפו, 1949. צילום: זולטן קלוגר.
17 ביוני 2014

בריכת גן הדסה

בחלקו המזרחי של פרדס פורטליס לשעבר פעלה בריכת גן הדסה. בריכת ההשקייה של הפרדס שהפכה למתקן ספורט בשירות מחלקות השחיה של אגודות הספורט בעיר, וכבריכה לימודית לילדי העיר. לאחר שנהרסה, שימש השטח כמגרש חנייה, עד לבניית פרוייקט גן העיר. צילום מאמצע שנות השישים. מתוך 'האדריכל שתכנן את בניין העיריה. מנחם כהן. עבודות'. ספר חדש ומומלץ בעריכת מיכאל יעקבסון.
14 ביוני 2014

שבוע הספר הראשון

עם הספר בשדרות רוטשילד. שבוע הספר הראשון התקיים בשנת 1926 ביוזמת המול"ית ברכה פלאי, מייסדת הוצאת הספרים מסדה. בצד שמאל נראה בית דוד מוזס / בנק ברקליס / הנהלת בנק המזרחי, שנבנה על ידי האדריכל יצחק קיפניס בשנת 1925. צילום מתוך אוסף אליאסף רובינזון, אוניברסיטת סטאנפורד.
11 ביוני 2014

חולות כרם ג'בלי

סיור בחולות כרם ג'בלי. כאן הוקמה שכונת אחוזת בית שתהפוך לתל אביב. תודה לשמוליק תגר.
9 ביוני 2014

מלון דן מהאוויר

סביבת מלון דן בתצלום אווירי משנת 1960. החלק הצפון-מערבי של שכונת תל נורדאו.
8 ביוני 2014

אימונים

אימונים במסגרת הצבא הבריטי בשטחים הפתוחים מזרחית להמשך רחוב יהודה הלוי (לימים רחוב אבן גבירול). צילום מחודש מאי 1942.
6 ביוני 2014

הערייה במבט מצפון

חזית הצפונית של בית העיריה, במבט מגן החיות העירוני, 1965. צילום מתוך האדריכל שתכנן את בניין העיריה. מנחם כהן. עבודות. ספר חדש ומומלץ בעריכת מיכאל יעקבסון.
5 ביוני 2014

שבועות בתל אביב

"הבאנו ביכורים". חוגגים שבועות בתל-אביב. צילום: רודי ויסנשטיין, 1940. חג שמח!
3 ביוני 2014

חנה מרון

מוכרת שרוכי הנעליים חנה מרון (1923-2014) ומוכר הנקניקיות ליד קולנוע מוגרבי. סוף שנות השלושים. פריים מתוך יומני כרמל של נתן אקסלרוד: http://bit.ly/1iIiP1A
1 ביוני 2014

ידידי מרחוב ארנון

היום לפני 103 שנים נולדה המשוררת לאה גולדברג. בקומת הקרקע בבית ברחוב ארנון 15 שבשכונת כרמיה גרה גולדברג במשך עשרים שנה עם אימה ועל השכונה כתבה את ספר הילדים ידידי מרחוב ארנון הנפתח בשורות אלו: "רחוב ארנון איננו הרחוב הגדול ביותר בתל אביב. אדרבה, רחוב קטון הוא, כמעט סמטה. התנועה בו מועטה, אוטו-קומתיים אינו עובר בו ולא כל אוטובוס אחר. רק מכוניות קטנות נוסעות בו, ופעם בפעם אוטו-משא. ולפי שאין התנועה רבה ברחוב זה, רבים בו הילדים. כי אבא ואימא אינם מפחדים, שמא יידרסו ילדיהם, ומותר להם לשחק בחוץ".
29 במאי 2014

תנובה

בשבוע שענק המזון הישראלי עובר לבעלות סינית, נזכור גם את רשת חנויות תנובה שהפכו ברבות השנים למזנונים ומסעדות קלות ונחשבו ל"מוסד" תל-אביבי בפני עצמו. בצילום (רודי ויסנשטיין, 1938) נראה סניף ו' של תנובה בבית יחיא כהן. שברחוב בן-יהודה 42.
24 במאי 2014

שיר שבא אחרי המלחמה

תושבי תל אביב חוגגים את סיום מלחמת העולם השניה במפגן ענק לאורך שדרות תרס"ט. צילום: פאול גולדמן, 1945. תודה לעידו ששון.
23 במאי 2014

רחוב הרצל, 1910

בתאריך 21 במאי 1910, היום לפני 104 שנים, החליטה האסיפה הכללית של אחוזת בית, בתום הצבעה, כי שמה של השכונה החדשה יהיה תל-אביב. השם הוצע לראשונה עוד באוגוסט 1909. באסיפה הכללית שהתקיימה אז, הציע מנחם שיינקין לקרוא לשכונה החדשה תל-אביב: "בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל (אלטנוילאנד בתרגום לעברית, תל בו פורחים ניצני אביב). לשם תל-אביב יש גם צלצול מקומי, ערבי, וכל יושבי הארץ יתרגלו בו קל-מהרה. אף יתחבב שם זה על כל חובבי הישוב שבחוץ לארץ מפני הרעיון שבשם, הצפון בו". בצילום (1910) נראים הבתים ברחוב הרצל ובית הגימנסיה במהלך הבנייה.
21 במאי 2014

המכביה השניה

אפריל 1935. מצעד משלחות המכביה השניה בדרכו אל טקס הפתיחה באיצטדיון המכביה. בתמונה נראית משלחת ארץ ישראל על רקע כיכר דיזנגוף הנבנית.
19 במאי 2014

מצוף בנמל

פנס על מצוף בכניסה לנמל יפו. צילום משנת 1958 מתוך החוברת שיצאה לאור לציון עשור לחברת מע"צ.
6 במאי 2014

"אלה האחים שלי"

במסגרת פרוייקט "אלה האחים שלי" - המשדר המרכזי של שידורי גלי צה"ל ביום הזיכרון תשע"ד, הוקלטו שירי נופלים שהולחנו ומבוצעים על ידי חיילים המשרתים כיום בסדיר. במסגרת זאת הוקלט גם השיר "משורר עולם", בלחן של סג"מ יובל פלד וביצוע של שני ששון ושיר דוקטורי, זמרות להקת הנחל. השיר נכתב על ידי בן-עמי פכטר, מפקד גדוד 21 בחטיבת כרמלי. פכטר נהרג בקרב שיירת יחיעם, עליה פיקד ב-27 במרץ 1948. על שמו נקרא מחנה צבאי קטן בצפון העיר, במקומו ניטע גן. עוד פרטים באתר תל אביב 100 בערך על מחנה בן עמי / גן הגת.
5 במאי 2014

שני בתים ואותו ציור

שני בתים, אותו הציור. שלשום חשף צוות סטודיו תכלת בבית ברחוב אלנבי 59 ציור קיר ובו זרי פרחים (בתמונה משמאל). הבית שנמצא בתהליך שימור נבנה בשנת 1914 לערך, לפני מלחמת העולם הראשונה. הציור שנחשף בבית באלנבי זהה לציור שנחשף בבית המתמחים במקוה ישראל (בתמונה מימין). צילומים: שי פרקש.
30 באפריל 2014

השואה והגבורה

אנדרטת השואה והגבורה. יצירתו של הפסל יגאל תומרקין, הוצבה בכיכר מלכי ישראל (לימים כיכר רבין) באמצע שנות השבעים. בשנות החמישים תוכננה להיבנות במיקום זה האנדרטה המרכזית לזכרם של בני תל-אביב שנפלו במערכות ישראל, אך זאת לא הוקמה מעולם.
28 באפריל 2014

שמואל-מרדכי זיגלבוים

עם הקמת שיכון ותיקי ההסתדרות בקריית שלום, נקראו רחובותיו על שמם של אישי ציבור, סופרים ואמני יהודים. לצד רחובות שנקראו בשמות כלי נגינה. בטקס שהתקיים בערב יום השואה 1963, הוחלף שמו של רחוב הפסנתר והוא נקרא מאז על שמו של שמואל-מרדכי (ארטור) זיגלבוים, מנהיג הבונד בפולין ומראשי הקהילה היהודית הגדולה בעולם ערב מלחמת העולם השניה. במהלך המלחמה הגיע זיגלבוים (1895-1943) ללונדון. שם התאבד, כמחאה על מחדל בעלות הברית ביחס לשואת יהודי אירופה. בצילום נראה זיגלבוים לצד הרחוב הקרוי על שמו (צילום: GSV 2011).
26 באפריל 2014

רחוב זז

בסוף שנות הארבעים החלה להבנות הסביבה הנמצאית דרומית לרחוב קפלן ומזרחית לרחוב אבן גבירול, בגבול שדות המושבה הגרמנית שרונה לשעבר. עיון במפת העיר משנת 1954 בעריכת צבי פרידלנדר מראה כי כמעט כל שמות הרחובות בסביבה זאת, שונו במהלך הזמן. רחוב הצפירה (שנדד לאזור שכונת הרכבת) נקרא איתמר בן אב"י. רחוב החבצלת (שנדד לשכונת רמת טייסים) נקרא ע"ש יוסף הפטמן (שהחל את דרכו העתונאית בעתון הצפירה). רחוב הקריה נקרא ע"ש שר האוצר אליעזר קפלן. רחוב בכורי העיתים נקרא על שמו של יוסף שפרינצק (יו"ר הכנסת הראשון). אחרון שונה שמו של רחוב המאספים, שנקרא כיום ע"ש הרמטכ"ל החמישי, חיים לסקוב. אם נוסיף לרשימה את רחוב אבן גבירול ששמו שונה שנים ספורות קודם ואת רחוב תוצרת הארץ (לימים קרליבך) נראה שבאזור עירוני זה הוחלפו 100% משמות הרחובות. רחוב זז, מדריך תל אביב 100 לרחובות העיר ששמם הוחלף, מוסיף ומתעדכן.
22 באפריל 2014

דיסקונט ביהודה הלוי 27

כך נראה בשנות החמישים הבית ברחוב יהודה הלוי 27 אשר שימש כסניף הראשי של בנק א"י לדיסקונט של משפחת רקנאטי. במקומו ובמקום כל שורת הבתים ניצב כיום מגדל בנק דיסקונט.
22 באפריל 2014

"הגרלת הצדפים"

היום, 11 באפריל 1909, מלאו 105 שנים לאירוע הגרלת המגרשים בין 66 המשפחות המייסדות, המוכר גם כ"הגרלת הצדפים". אירוע זה נצרב בתודעה ההיסטורית של תל אביב כמציין את יום היווסדה של העיר. מחקרים חולקים על התאריך ועל אירוע הגרלת הצדפים עצמו. אך קשה מאד להתווכח עם אתוס. יום הולדת שמח תל אביב !
11 באפריל 2014

ספר השנה העירוני

נמל תל אביב וכיכר דיזנגוף. שני אתרים חדשים אז, על עטיפת ספר השנה העירוני לשנת תרצ"ח.
8 באפריל 2014

ערב פסח תרע"ז -הגרוש

השבוע לפני 97 שנים, גורשו שמונת אלפי היהודים תושבי יפו ותל אביב בפקודת השלטון התורכי-עות'מני. בעקבות צו הגירוש שהוציא ג'מאל פאשה בערב פסח תרע"ז התרוקנה העיר מתושביה. הגירוש נתפס כארוע טראומטי ביותר בתולדות העיר הצעירה. במהלכו, הלכו מאות מהמגורשים לעולמם עקב מחלות, תשישות ורעב. ראוי שלקראת שנת המאה לארועי הגירוש ההמוני, תפעל העיריה להנציח את זכרם של תושבי העיר שמתו במהלכו. שחלקם אף נקברו במושבות השרון והגליל כאלמונים.
2 באפריל 2014

האולימפידה היהודית

בתאריך 29 בחודש מרץ 1932, היום לפני 82 שנים, הוגשם חלום ונפתחה "האולימפידה היהודית". משחקי המכביה הראשונה החלו במצעד משלחות שצעד מבית גימנסיה הרצליה, דרך רחובות אחד העם, אלנבי (בצילום) ובן יהודה, עד לאיצטדיון המכביה שהוקם בחופזה סמוך לשפך הירקון. טקס חגיגי לכבוד הארוע שהסעיר את העם היהודי טרם השואה, התקיים ערב קודם בבית העם.
29 במרץ 2014

נתן אלתרמן

"אומרים אנשי ירושליםכן תל אביב היא סתם גלגלאין פרופסורים בה כזיתונביאים בה אין בכללהיסטוריה אין בה אף כזרתאין רצינות בה אין משקלנכון מאוד אדון וגברתנכון מאוד, אבל...בכל זאת יש בה משהו.."היום לפני 44 שנים הלך לעולמו נתן אלתרמן (1910-1970), משורר תל אביבי.

28 במרץ 2014

מגדל המים הקטן

מגדל המים הקטן במתחם הקופטי ביפו הסגור לציבור, ידוע למעטים. כאן הוא נחשף לראשונה (ומצטרף לדף מגדלי המים שלנו) בצילום עדכני של שאול (סול) האריס.
25 במרץ 2014

אריה אל-חנני

אריה אלחנני נולד בשנת 1898. שמו המקורי הוא ספוז'ניקוב. עלה לארץ בשנת 1922. אלחנני היה צייר, מעצב תפאורות, ובשנת 1934 תיכנן ביתנים ביריד המזרח על גדות הירקון ואת הפסלים המפורסמים של הגמל המעופף ושל הפועל העברי. אלחנני, חתן פרס ישראל, נפטר בשנת 1985. טוב עשתה ועדת השמות העירונית שבחרה להנציח את זכרו ברחבה במתחם יריד המזרח עימו הוא מזוהה ולא חזרה על המקרה האומלל של הנצחת פטריק גדס בצומת הולץ שבדרום העיר.
24 במרץ 2014

רחוב יאנוש קורצ'ק

כמו בחלקים אחרים של יפו, הפכו בשנת 1948 גם רחובות שכונת ג'בליה (גבעת עליה) למספרים. בתחילת שנת 1950 החליטה ועדת השמות העירונית להקדיש כמה מרחובות העיר לצמחיית ארץ ישראל. שמות אלה ניתנו לרחובות בשיכון פליטי הספר (לימים רמת ישראל), בשכונת עג'מי ועוד. גם כמה מרחובות ג'בליה (גבעת עליה) קיבלו שמות מהצומח: האתרוג, ההדס, השיבולת והדקלים. שלושת הראשונים עדיין מחזיקים בשמם. שמו של האחרון הוחלף. עוד במהלך מלחמת העצמאות אוכלסה גבעת עליה בעולים שרק הגיעו ארצה. רובם ניצולי שואה. מה שהביא להחלטת העיריה להנציח את המחנך-סופר שנרצח במחנה המוות טרבלינקה עם חניכיו ברחוב. בטקס שהתקיים בתאריך 21 במאי 1963 הוחלף שמו של רחוב הדקלים לרחוב יאנוש קורצ'ק. אגב, משעול שנקרא גם הוא רחוב הדקלים, היה בשנות השלושים והארבעים בקצה שכונת הקווקזים, בצמוד לגדר בית הספר ביאליק. לימים בשטח הפארק הקווקזי (גן לוינסקי).
21 במרץ 2014

הטיסות הראשונות לארץ ישראל

השבוע לפני מאה שנים, בערב פורים 1914, נחת בחוף יפו האווירון העות'מני הראשון (אווירון צרפתי נחת עוד קודם ביפו). הטייסים התורכים נורי ביי ואיסמעיל חאקי, התקבלו ביפו בכבוד מלכים ובהתרגשות רבה. במיוחד לאור זאת שאווירון עות'מני אחר התרסק שבועיים קודם בדרכו מדמשק אל יפו (אנדרטה המציינת את מקום ההתרסקות נמצאית ליד קיבוץ האון). במיוחד יצאו מגדרם בני הקהילה הערבית-נוצרית שסידרו לכבודם נשפים וארוחות. למחרת, כשהגיע העת להמראת האווירון בדרכו אל ירושלים, התאספו אלפים מתושבי יפו ותל אביב סביב משטח נחיתה מאולתר שהותקן על שפת הים (לימים חוף טרומפלדור). אל המשטח הגיעו הטייסים ביי וחאקי עייפים, מבושמים ובלויית נערות נוצריות. המורה גורביץ' שהתעמק בשאלות תעופה פנה אל אחד הטייסים בצרפתית: "אדוני הקפטיין, חכה עוד קצת. המנוע עדיין אינו מספיק חם". אך זה הדף אותו וענה: "אינני שואל בעצתך". מיד לאחר ההמראה נטה המטוס על צידו והתרסק אל תוך הים, כמאה ועשים מטר מקו החוף. מספר אנשי צבא שחו אל שברי המטוס בנסיון להציל את הטייסים. איסמעיל חאקי נפצע, אך שרד. נורי ביי נפצע קשה והובל אל בית החולים שער ציון שם נקבע מותו. בצילום הראשון נראה טכנאי המטוסים מוראד ביי מכוון את המדחף. בצילום השני, ההכנות האחרונות להמראה. בשלישי, המטוס ממריא מחוף טרומפלדור. איסמעיל חאקי, שאינו קשור ברתמת הטייס, עומד ומניף דגל ופרחים. בצילום הרביעי נראה האווירון לאחר שנמשה מהים. הצילומים מתוך הספר 'ציפור האדם באופקנו. הטיסות הראשונות לארץ ישראל 1913-1914'. מאת דב גביש, שם מתואר הסיפור בהרחבה.
17 במרץ 2014

סר הרברט סמואל

סר הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, מבקר בשדרות רוטשילד. צילום משנת 1920 (במקור שחור-לבן).
5 במרץ 2014

דבר חדש בארץ !

אזור קו התפר העירוני בסביבת השכונה הטמפלרית ואלהלה שימש בין השאר כסביבת בילוי לתושבי יפו ותל אביב. ידוע על בתי ראי-נוע שפעלו בסביבה זאת שנמצאה בתחומי יפו, תוך שהם עוקפים את האיסור לפתוח בתי ראי-נוע בתחומי תל אביב (שנקבע כחלק מזכיון ראי-נוע עדן). מודעה שפורסמה בעתון דבר בחודש אוגוסט 1929 מעידה על פעילות פנאי נוספת בסביבת קפה לורנץ: "ריצה ספורטיבית והחלקה על גלגלים על רצפה מסודרת לכך בלוית תזמורת נהדרה מטובי המנגנים בארץ". תודה לשי פרקש.
28 בפברואר 2014

הקישלה ביפו

צילום הקישלה ביפו, ככל הנראה לאחר הקמתה, מאלבום הוואזיר של הסולטן עבדול חמיד השני. בהמשך לידיעה שפורסמה אתמול בעתונות על מלון הקישלה המתרומם, ועל ההוצאות הגדולות שנפלו על היזם. האם זאת הכנה לבקשה נוספת להוסיף קומות כדי לפצות את היזם על הנזק? תודה לאדריכל שמואל גילר.
24 בפברואר 2014

צינה דיזנגוף

בתאריך 23 בפברואר 1930, היום לפני 84 שנים, הלכה לעולמה צינה דיזנגוף (בצילום משנת 1925) לאחר מאבק במחלת הסרטן. ביום השנה השמיני לפטירתה (ושנתיים לאחר מות בעלה) נחנכה הכיכר על שמה בטקס חגיגי. בני הזוג דיזנגוף קבורים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור.
23 בפברואר 2014

קיסר גרמניה ביפו

קיסר גרמניה וילהלם השני הגיע לחיפה ב-11 באוקטובר 1898, ועזב את הארץ דרך נמל יפו ב-26 בנובמבר. לכבוד הביקור המלכותי שופצו כיכר השעון והנמל. שרידי המצודה בדרום הנמל פורקו כדי לפלס דרך לשיירה המלכותית, ומזח עץ רחב נבנה מפתח בית המכס התורכי, כדי לאפשר לקיסר (מסומן בצהוב) ולרעייתו אוגוסטה ויקטוריה לרדת בבטחה לסירת חברת התיירות תומס קוק, שהובילה אותם אל היכטה המלכותית “ההונצלהורן”. מאת אדריכל שמואל גילר.
22 בפברואר 2014

גלוית מזכרת מפלסטינה

קיסר הגרמני וילהלם השני לבית הוהנצולרן מבקר ביפו של שנת 1898. ארוע שהונצח (בין השאר) בגלויית מזכרת .
21 בפברואר 2014

שמוליק קראוס

שנה מלאה למותו של שמוליק קראוס, מהמוסיקאים הכי המוכשרים שפעלו בעיר בעשורים האחרונים. בצילום, נראה קראוס (שני מימין) במהלך צילומי הסרט סוסעץ (במאי" יקי יושע) ברחובות תל אביב. סוסעץ הוסרט במחצית הראשונה של שנת 1977. הסרט יצא לאקרנים שנה אחר כך. הצילום מתוך ארכיון מגזין הבידור להיטון.
16 בפברואר 2014

רצח יאיר שטרן

היום לפני 72 שנים, בתאריך 12 בפברואר 1942, נרצח אברהם (יאיר) שטרן בבית ברחוב מזרחי ב' (לימים רחוב שטרן) בשכונת פלורנטין. שטרן, המשורר והמהפכן, מייסדה ומנהיגה של מחתרת ארגון צבאי לאומי בישראל (לימים לוחמי חרות ישראל), הפך עם השנים לגיבור תרבות של דמויות מהימין הקיצוני, כמו גם של מעגלים ספרותיים של אישי שמאל. די להביט ברשימת יוצאי הלח"י ותפוצתם במפה הפוליטית שלאחר קום המדינה, כדי להבין מה רבה היתה השפעתו של שטרן בקרב החוגים האנטי מימסדים משני צידי המפה הפוליטית.
12 בפברואר 2014

שלמה ונציה ובניו בע"מ

עסק כלי העבודה של שלמה ונציה ובניו בע”מ, הפועל עד היום ברחוב הגדוד העברי 2 בתל-אביב, הוא העסק המשפחתי הוותיק ביותר בתחומי העיר הפועל עד היום (2014). החנות לממכר חומרי בניין וצבעים, נפתחה בכיכר השעון ביפו, בשנת 1920. הקים אותה שלמה ונציה, שעלה בראשית אותה שנה מסלוניקי. שותפו היה ידידו עוזיאל שעלה אתו. לאחר המהומות ביפו, ב-1 במאי 1921, במהלכן נבזזו חנויות היהודים בכיכר ובשוק אל-סלחי הסמוך, עזב שלמה את הכיכר, ופתח חנות ברחוב בוסטרוס בשותפות עם גיסו אברהם מטרסו. לימים נפרדו והקימו עסקים משפחתיים נפרדים. לדברי יהודה ונציה בן ה-92, המנהל את העסק עד היום, נשאה החנות את מספר 2 ברשימת לשכת המסחר המנדטורית, לאחר יקבי כרמל מזרחי. הצילום נעשה בידי פרנק סחולטן, שסייר במזרח התיכון בשנים 1923-1920, ופרסם בשנת 1929 את שני אלבומי הצילומים המפורסמים מסיוריו. צילום החנות של ונציה פותר את השאלה מתי צילם סחולטן ביפו. התשובה היא סוף שנת 1920, או ראשית שנת 1921. מאת אדריכל שמואל גילר.
6 בפברואר 2014

הפרלמנט

"הפרלמנט" - מושב זקני העיר בשדרות רוטשילד.
3 בפברואר 2014

שוקולדה

עטיפת שוקולד גן חיות מתוצרת בית החרושת צ.ד. בעיצוב רודי (רודולף) דויטש. הסטודיו לגרפיקה של דויטש פעל בשנות הארבעים בבתי לנדא, רחוב מלצ'ט 15.
1 בפברואר 2014

האוטובוס

קו האוטובוס שחיבר את שכונת בית וגן (לימים העיר בת-ים) לתל אביב. תודה לשמוליק תגר.
30 בינואר 2014

מבט מהחלל

תל אביב במבט מהחלל. כתבה בידיעות אחרונות לקראת ארועי שבוע החלל בנמל תל אביב. במקום תוצג תערוכת צילומי חלל של האסטרונאוט האיטלקי פאולו נספולי. תודה לעידו ששון.
25 בינואר 2014

שוק למחפשי עבודה

כיכר מגן דוד. שוק מחפשי העבודה הזמנית שפעל ליד בית גוטגולד (שינקין 2 פינת אלנבי) גלש לעיתים לפינות אחרות של הכיכר. בצילום (יעקב רוזנר. 1945) נראות עוזרות בית ממוצא תימני בפינת רחוב המלך ג'ורג'. ברקע נראה בית מנגל.
23 בינואר 2014

1946 - האחד במאי

שטח ההתארגנות למצעד האחד במאי 1946. הבניין מימין ומאחור הוא הבלוק הצפון-מערבי של קריית מאיר (רחוב צייטלין 3). התמונה צולמה פלוס מינוס מהצטלבות רחוב מאנה ושדרות חן, במבט מזרחה. תודה לחגי באר על איתור הצילום (מתוך אתר לע"מ). תודה לשי פרקש ולאור אלכסנדרוביץ' על הזיהוי.
18 בינואר 2014

מגרש הבלטות

מיקום: חומת מגרש הבלטות ברחוב מכבי. שחקנים: אתם כבר מזהים. פריים: מהסרט עיניים גדולות. במקום מגרש הכדורסל המיתולוגי, בית מכבי, קולנוע אוריון (אח"כ אורלי), מגרשי הטניס ודוכני הפלאפל, נבנה כיום במקום פרוייקט שוק בצלאל.
14 בינואר 2014

שוק הכרמל על נייר סיגרים

שוק הכרמל שלנו על גבי נייר סיגרים לוגאנו מייד אין שוייץ. נייר הסיגר מתוך אוסף משפחת האוזר.
13 בינואר 2014

בית העיריה שלא נבנה

לאחר שהתכנית לבנות בית עיריה חדש על מגרשי ה"ה מזיא ובנין (לימים מלון פלטין ובית בנין) ברחוב נחלת בנימין נמוגה, הוחלט לבנות את מעונה החדש של העיריה על מגרש, לצד האתר בו תוכנן להיבנות בית החולים הדסה ברחוב בלפור. שלושה אדריכלים הגישו את הצעותיהם: זכי שלוש התל אביבי, אלכסנדר ברוולד (מתכנן בית הטכניון בחיפה) ודב הרשקוביץ, שכיהן אז כמהנדס העיר. דיזנגוף לא התלהב מאף אחת מההצעות, ובסופו של דבר התמקמו משרדי העיריה ב"אופן זמני" (שנמשך ארבעים שנה!) בבית אליעזר (פיליפ) סקורה בקצה רחוב ביאליק. הנה תכניתו של הרשקוביץ לבית העיריה שלא נבנה. התכנית מתוך אוסף דני רכט.
11 בינואר 2014

1938 חיילים בריטים

חיילים בריטים יוצאים לפעילות מבצעית ממתחם יריד המזרח שהפך לבסיס צבאי. התקופה: המרד הערבי הגדול. השנה: 1938. צילום מתוך אוסף בריגמן. תודה לשמוליק תגר.
9 בינואר 2014

מפת תל אביב 1926

בשנת יובל החמישים להולדתו הוציא לאור ישראל יברכיהו מרחוב השומר 4 את מפת תל אביב. המפה שהתבססה על מידע מהמחלקה הטכנית של העיריה כוללת באזורים מסויימים את תוואי הרחובות המתוכנן נכון לשנת 1926. אלא שמקומות מסויימים התוואי שנבנה בסופו של דבר אינו תואם את מפת יברכיהו.
6 בינואר 2014

Report abuse