❷ תל.אביב.פדיה - הבלוג 2009

ברוכים הבאים לתל.אביב.פדיה - האנציקלופדיה העירונית

הבלוג של דני רכט על יפו ותל-אביב, 2009

שנת חמישים, סוף דצמבר

הרבה נכתב על השלג שנערם בעיר בחורף 1950. עיתון ידיעות אחרונות יצא בכותרת "סיביר בתל אביב". חלון לים התיכון, שירם המרגש של יעקב גלעד ויהודה פוליקר, מתאר דווקא את יפו באותם הימים. כלת פלסטין שהפכה תוך חודשים לעיר עולים צפופה. בתמונה (באדיבות רחל אורן) נראה השלג במחנה מטר"ש (מטה ראשי חיל אוויר) ביפו של 1950. הכותרת היא ציטוט מהשיר. השלג ירד כמובן בפברואר ולא בדצמבר.
29 בדצמבר 2009

Where is my mind?

יוני 2010. הפיקסיז המעולים מבוסטון יופיעו סופסוף גם אצלנו. צילום: כריס גלאס.
26 בדצמבר 2009

אחורי הגימנסיה

בית גימנסיה הרצליה הפך מיד עם סיום בנייתו (1910) לסמל העיר העברית הראשונה עוד לפני שהיא ידעה שהיא כזאת ולסמל של תקופה. הריסתו (1959) הפכה אותו לסמל של תקופה אחרת בחיי העיר. חזיתו ידועה לכל (ואומצה גם כסמל המועצה לשימור אתרים), אך חלקו האחורי (בתמונה משנות השלושים או הארבעים, מתוך אוסף מאטסון) לא מוכר כלל, למרות ששימש אין ספור ארועים ביובל השנים הראשון של תל אביב.
14 בדצמבר 2009

לעמוד המוקדש לנושא אחורי הגימנסיה נוספו שלוש גלויות המתעדות את ביקור הלורד בלפור בחצר גימנסיה הרצליה. הגלויות מתוך אוסף משפחת האוזר.
20 בדצמבר 2009

בר רפאלי ובית שמעון לוי

מגזין האופנה הצרפתי Voyage L'officiel השקיע בגליון דצמבר 2009 שלו כתבה על תל אביב. על השער נראה בית שמעון לוי (בית האוניה) המככב בדרך כלל במגזינים על ארכיטקטורה (וגם אצלנו באתר בערך על גבעת מרקו) ובמאמרים אודות סגנון האדריכלות הבינלאומי.
3 בדצמבר 2009

פינת הרחובות גדעון ונצח ישראל

שכונת השכנים ב'. קצהו הדרומי של כיכר מסריק ברקע. תמונה מ-1957 פלוס מינוס. התמונה באדיבות רחל רמרז.
12 בנובמבר 2009

הגינה בתחילת רחוב מהר"ל

אין שלט (אולי כצעד מקדים לקראת "שיווק" המקום לתורם עשיר), אך מסתבר שהגינה בתחילת רחוב מהר"ל בשכונת הפועלים אז"ר, נקראית ע"ש זוג המפא"יניקים דבורה ושרגא נצר. חלק ניכר משטח הגינה יועד למתקני משחקים לילדים. לא שיש לי בעיה עם משחקיות הצצות כפטריות בגינות העיר. הן נושאות איתן תקווה אופטימית שאולי פעם יהיה להורים צעירים סיכוי לקנות דירה בצפון הישן. אולם במציאות הנוכחית, אולי עדיף שהכסף יושקע בשבילי נגישות לכסאות הגלגלים של זקנות בנות תשעים, או לפחות בשלטים בשפת הטגאלוג. צילום: רחל רמרז.
10 בנובמבר 2009

מוני פנאן ז"ל. בנימין גולדברג הי"ד

המשטרה פשטה שלשום על משרדי מכבי תל אביב בכדורסל ברחוב הירקון בניסיון להבין מה באמת התרחש בתוככי בנק ההשקעות של מוני פנאן ז"ל. איננו יודעים עדיין אם זה קייס של השקעה לגיטימית, עבירה פלילית או תנובה כלכלית שהכזיבה. אך קשה להדחיק את ההרגשה שעוד סמל ישראלי (וכמובן, תל אביבי) נשחק עד דק. עוד קודם לכן, צנח הרייטינג של משחקי הקבוצה בטלוויזיה ורוב הציבור כבר לא שולט בשמות השחקנים הזרים המוחתמים (או משוחררים), אבל שולט לגמרי בפרטי מאבקי השליטה בין חברי ההנהלה. כאלה הנתפסים כמאבקים על כוח או כסף. כאלה שאין להם ולערכי הספורט שום דבר משותף. ראשיתו של הבית ברחוב הירקון 293 כרוכה בערך ישראלי אחר - ההנצחה. במאורעות 1929 נרצח בנימין גולדברג (בתמונה) על ידי ערבים. רצח זה זכה לתהודה רבה בישוב הארץ-ישראלי מאחר ובנימין היה בנו של יצחק לייב גולדברג, איש עסקים אמיד, מייסד עיתון הארץ, בעל פרדסים וקרקעות אשר זכה לכינוי "הנדיב הלא ידוע". את שנות חייו האחרונות (נפטר ב-1935 ורחוב קטן במרכז העיר נקרא על שמו) הקדיש האב להנצחת הבן בהיקף שלא נראה כאן קודם: שכונה חדשה ברמת-גן (תל בנימין), ספר הנצחה מהודר ובית ספר שנבנה על שם הבן המת. ביולי 1932 הניח דיזנגוף את אבן הפינה לבית בנימין - מרכז לפעילות תרבות ונוער בצפון העיר, שבנתה העירייה במימון משפחת גולדברג. בית בנימין נבנה בסביבה "פועלית" (היה מוקף בשכונות הפועלים ג' וד' ואחר כך גם במעונות עובדים ח'). אך נמסר לפעילות תנועת הנוער מכבי הצעיר "האזרחית", שפעילות חניכיה היתה לצנינים בעיני השכנים הסוציאליסטים. השכנות הכפוייה יצרה חיכוכים בלתי פוסקים אשר באו לידי ביטוי גם בעתונות התקופה. ב-1939 נפתחה במקום ספרייה עירונית, ספריית בית בנימין, אשר נסגרה כעבור עשר שנים. הבית המשיך לשמש את חניכי מכבי הצעיר עד לאמצע שנות השבעים ואז עבר לידיה של מחלקת הכדורגל ושימש בעיקר בית לקבוצות הילדים והנוער. רבים משחקני הקבוצה הבוגרת בשנות השמונים החלו את דרכם במגרש הקט-רגל שהיה צמוד לבית בנימין מצד צפון. ב-1979, אחרי שמכבי זכתה באליפות המדינה בכדורגל, נפטר חיים "לייבו" ליבוביץ' - מנהלה המסור של הקבוצה במשך שנים רבות. עבור אוהדי הקבוצה הותיקים מסמל ליבוביץ' עד היום את השורשיות והמורשת המכבית. והבית נקרא מאז בית לייבו במקום השם שנשכח. בתחילת העשור עברו לבית משרדי מחלקת הכדורסל ממשכנם הקודם ברחוב בן יהודה. כך, הבית שנבנה למטרת הנצחה, מזוהה היום כסמל של הקבוצה הצהובה.
27 באוקטובר 2009

מכונית על גג

לא מיצג ולא מיצב. מציאות רב שנתית וברת קיימא. מילים של משה הרפז שגם צילם (תודה משה) במהלך אירוע אמנות רחוב ותערוכה קבוצתית ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא. מאי 2009.
25 באוקטובר 2009

מצבת החייל הפלוני

לא ברור איך היא הגיעה לשם, אבל בחצר אחורית של בית במדרחוב נחלת בנימין מונחת לה מצבת אבן של חייל בריטי פלוני (לא פולני!) מצבא הוד מלכותו שהלך לעולמו בפלסטינה של 1930. תמונה מספטמבר 2007 (תודה מיוחדת לרותם וצביקה).
22 באוקטובר 2009

פסטיבל חדש בעיר

פסטיבל מוסיקה חדש (הפרטים כאן) יוצא לדרך. המון מוסיקה ישראלית וגם מספר הרכבים מחו"ל במופעים שיתקיימו בכל רחבי העיר: המשכן לאומנויות הבמה, צוותא, בית לסין, בארבי, זאפה ועוד. שיהיה בהצלחה!
13 באוקטובר 2009

בקומה השלישית חתולה כושית

פינת הרחובות רבנו חננאל ואבולעפיה. מזרחית לגבעת הרצל ודרומית לפלורנטין. כאן גרים להם יחד מהגרי עבודה אפריקנים, משתפי פעולה פלסטינאים, עולים דוברי רוסית ותל אביבים אשר יוקר הדירות במרכז תל אביב דחק אותם אל השוליים הדרומיים של העיר. בית שהוא מיקרו קוסמוס לסוציולוגים מתחילים ורב-קיום של דתות וקהילות.
15 באוקטובר 2009

לזכור

כשנפתחו חגיגות היובל לתל אביב באוגוסט 1959 נהרס בית הגימנסיה הרצליה. כשיצא הבול לכבוד חגיגות היובל (בו מופיעה הגימנסיה לצד בית הכנסת הגדול, היכל התרבות ובית הועד הפועל של ההסתדרות), הבניין כבר לא היה קיים. חמישים שנה אחרי, ואף אחד לא זוכר את תערוכת היובל ואת החגיגות. מה שנשאר בזכרון הקולקטיבי של העיר מ-1959 זה הרס גימנסיה הרצליה - הסמל הכל כך תל אביבי. צילום: רחל רמרז.

השנה נשלמת הבניה של פיל לבן (תיאטרון הבימה) בחנות חרסינה (שדרת תרס"ט). מבנה עצום מימדים ללא כל פרופורציה לסביבה, הנראה יותר מכל כמו מבצר עם חרכי ירי המשקיפים על מרכז העיר. עשר שנים קדימה, אני מנבא שמה שיזכרו מ-2009, שנת המאה לתל אביב, יהיה המבצר. אף אחד לא יזכור את פסטיבלי המאה של רון חולדאי כשם שאף אחד לא זוכר את תערוכת היובל של חיים לבנון.
8 באוקטובר 2009

Report abuse