בית ועד תל אביב ומגדל המים / אנדרטת המייסדים מאת דני רכט

המוסד הציבורי הראשון שבנתה השכונה החדשה אחוזת בית היה מכון מים. מבנה קטן ולצידו מגדל ושני דוודים גדולים. המבנה נבנה בפיקוח האדריכל יוסף ברסקי מעל באר המים הראשונה אשר נחפרה על גבעה קטנה בגובה של כארבעים מטר מעל פני הים, בקצה שדרות רוטשילד. היה זה גבולה של אחוזת בית וחברי הוועד לא חשבו אז כנראה על האפשרות כי השכונה תהפוך לעיר והשדרות ימשיכו לחלקים האחרים של תל אביב. במבנה הוקצתה פינה לשימוש מזכיר הוועד וכמשרד הדואר הראשון. ישיבות הוועד עצמו התקיימו אז בבתי חברי הוועד. עם הזמן נוספו למבנה חדרים, וקומה שניה אשר שימשה לעבודת הפקידים ולישיבות הוועד. בחזית הקומה שלישית הותקן שעון גדול תרומת משפחת גולדשמידט.

במאי 1921, עם התנתקותה של תל אביב מיפו, הפך המבנה לבית הרשות העירונית (במעמד של Township). מכאן פעלה המשטרה העברית העירונית. ואחר כך גם אגודת מתנדבי מגן דוד אדום לעזרה מהירה וגדוד מתנדבי מכבי האש. עם התפתחותה המואצת של העיר, גדלה גם מצבת כוח האדם של העירייה ונוצר צורך דחוף בבניין גדול יותר. דיזנגוף רצה לבנות בית עירייה חדש במגרש הסמוך שבבעלות האדון בנין, יוצא העיר עדן. אלא שזה לא רצה למכור. ומשרדי העירייה הועברו ב-1925 "באופן זמני" אל בית סאקורה, המלון אותו בנה מר אליעזר (פיליפ) סאקורה בקצה רחוב ביאליק. גם לאחר מעבר משרדי העיריה המשיך הבניין לשמש את צרכי הציבור השוטפים עד להריסתו בשנת 1942. המבנה חסם את נתיב הנסיעה הצפוני, והריסתו איפשרה פתיחת נתיב תנועה חיוני זה בשדרות רוטשילד.

באפריל 1949 הוחלט לציין ארבעים שנה העיר בבניית אנדרטת מייסדי העיר. בתום תחרות בין מספר פסלים בחרה העירייה בתכנית הפסל אהרון פריבר בשיתוף יצחק רייכר להקמת אנדרטה שתנציח את שישים משפחות מייסדי העיר. בראש רשימת הנעלבים ניצב נחום גוטמן, שכבר אז היה מזוהה עם ימיה הראשונים של העיר. זאת נחנכה במקום (בין נתיבי התנועה) ב-23 במרץ 1951, יום הולדתו התשעים של דיזנגוף. אך הויכוח לא תם. מסתבר שרשימת שישים המשפחות מתבססת על אלה שלקחו הלוואה מבנק אפ"ק לצורך רכישת מגרשם. כך לא נכללו ברשימה אלו שלא נזקקו להלוואת הבנק. בנוסף, נכללו ברשימה אלה שהתחרטו ומכרו מיד את מגרשיהם עוד בטרם הבנייה. הנושא לא ירד מסדר היום ובמאי 1950 החליט ראש העיריה רוקח להוסיף לרשימה שישה אישים נוספים.

הפסל אהרון פריבר תיאר בצידה המזרחי של האנדרטה שלושה שלבים בהתפתחות העיר: כיבוש החולות, בתיה הקטנים של אחוזת בית, ואתרי העיר הבולטים בזמן הקמת האנדרטה: כיכר צינה דיזנגוף, בית הכנסת אהל מועד, בית תיאטרון הבימה ובית קולנוע מוגרבי. צידה המערבי של האנדרטה הוקדש לרשימה שמית של משפחות מייסדי העיר. אמן הנחושת יצחק מאיר הכין את התבליטים על פי הנחיותיו של פריבר. בטקס חניכת האנדרטה נשאו דברים משה שרת (שר החוץ אז, ומילדי תל אביב, נציג דור המייסדים דוד סמילנסקי, וראש העיריה ישראל רוקח שאמר בין השאר: "... ליבי מתמלא חיבה והתרגשות לזכר אותם הנחשונים הראשונים שמעשיהם היו בבחינת מעשה בראשית בתוך מדבר של חולות שוממים".

.

.