בית מאיר כהן (בימ"ס טכניקה, דירת ברלינסקי) מאת דני רכט

רוב שטח מדרחוב נחלת בנימין ורחוב רמב"ם (גם הוא כיום חלק מהמדרחוב) נכלל באדמת כרם משראוי שנרכשה בשנת 1913. אזור זה משופע בבתים בעלי חזית אדריכלית מרשימה. אחד מאלה שמושך פחות תשומת לב הוא ביתו של מאיר כהן ברחוב רמב"ם 22. לא ידועים פרטים על האדון כהן שהתגורר בשכונת כרם אברהם בירושלים.

מאיר כהן, בעל מגרש מס' 21 באדמת כרם משראוי פנה לאדריכל משה צ'רנר שבנה עבורו בית בן קומה אחת ובו שלושה חדרים. צ'רנר תכנן באותן השנים בעיר כמה בתים מרשימים: בית סקורה (בית העיריה הישן) בקצה רחוב ביאליק, בית שבח אשכנזי בשדרות רוטשילד, בית וליקובסקי (שדרות רוטשילד 55 פינת בצלאל יפה 9) ובתים נוספים. האדריכל משה צ'רנר גם שימש באותה התקופה (1928-1929) בתפקיד מהנדס העיר.

שנתיים אחר כך התממשה תכניתו הראשונית של צ'רנר ולבית נוספה קומה שניה. גם היא בסגנון בנייה אקלקטי. על היתר הבנייה שהתקבל מהעיריה הוטבעה החותמת: "לא תורשה הקמת קומה נוספת על הבניין הזה". אלא שלחצי הנדל"ן ומינויו של יעקב שיפמן בן-סירה לתפקיד מהנדס העיר הביא לקביעת מדיניות חדשה, וזו הביאה לשינוי דרמטי בביתו של האדון כהן. וכך, בשנת 1935, עבר הבית שינוי נוסף, הפעם בניצוחו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. לבית נוספה קומה שלישית, קומת הקרקע עוצבה מחדש תוך פתיחת שלוש חנויות וחזית הבית שונתה והותאמה לסגנון הבינלאומי, עפ"י הנחיותיו של שיפמן בן-סירה.

הבעלות על הבית עברה בשנת 1942 לידיו של מאיר צדר. גם עליו לא נמצא מידע מלבד היותו בעל הבית בשדרות יהודית 23 (אז שדרות התקווה) בשכונת מונטיפיורי. בחנות הימנית הפינתית פעל במשך עשרות שנים בית המסחר טכניקה שבבעלות יעקב בוקשטיין (1885-1971) - עסק ליבוא, שירות ואספקת חלקי חילוף לאופניים ואופנועים. יעקב ורבקה בוקשטיין התגוררו עם ילדיהם בבית גברילוביץ' (בית וינוגרד ובוקשטיין) שברחוב קלישר 15 פינת מוהליבר 22. בשנות השלושים עברו הבוקשטיינים לביתם החדש ברחוב בן יהודה 126. בית המסחר טכניקה פעל תחילה מחנות ברחוב נחלת בנימין ועבר אחר כך לכתובת סמוכה - בית מאיר כהן ברחוב רמב"ם 22. בשנים 1940-1941 הצטרפו לעסק יהונתן, הבן הבכור, ואח"כ דניאל. בין השאר שימש בוקשטיין כסוכן של חברת ראלי, יצרנית האופניים שהיו משאת נפשם של ילדי העיר משנות הארבעים ועד שנות השמונים. בשנת 1942 נאלצו האחים להיפרד מעסק המשפחתי והתגייסו לצבא הבריטי.

דניאל בוקשטיין שירת כטייס בחיל האוויר המלכותי. עם חזרתו לארץ היה דניאל מראשוני שירות האוויר (לימים, חיל האוויר). כטייס מנוסה התקדם בסולם הדרגות והתפקידים והיה למפקדה הראשון של טייסת הגליל שפעלה בעיקר בצפון הארץ ובעמק הירדן. בתאריך 10 במאי 1948 המריא דניאל משדה דב לפעולה שנועדה לפרוץ את טבעת המצור שהתהדקה סביב ירושלים ולסייע בכיבוש הכפר בית מחסיר (היום בית מאיר) . אך הנורסמן, מטוס תובלה קל מתוצרת קנדה, התרסק על לוחמיו. ארבעה חודשים לאחר מותו של בוקשטיין , ילדה רעייתו ברוריה את בתו, דניאלה. כל פניותיו של האב, יעקב בוקשטיין לעיריה בנוגע לקריאת רחוב בתל-אביב על שם הבן, לא נענו בחיוב. האב השכול לא נכנע והחליט להקדיש את כל זמנו ומרצו להנצחת בנו הטייס. בתאריך 21 באפריל 1958, עשור אחר נפילתו, הוזמנו חבריו ומוקיריו של דניאל בוקשטיין לטקס הסרת הלוט לשלט זכרון, בית דניאל בוקשטיין, על קיר בית המשפחה ברחוב בן יהודה 126.

בדירת הגג בבית מאיר כהן התגוררו בשנות השבעים השחקן זאב ברלינסקי (1911-1990) ורעייתו זהבה (1927-2011) עם בתם. ברלינסקי היה שחקן קולנוע ותיאטרון מוכר בשנות השישים והשבעים. הוא שיחק בין היתר בסרטים: איי לייק מייק (1961), חור בלבנה (1964), חצי חצי (1971), יהיה טוב סלומוניקו (1975), קונילמל בתל-אביב (1976) ועוד. בשנת 1958 פתח ברלינסקי בשותפות עם שלמה צפריר את מועדון עומר כ'יאם ביפו העתיקה. ובשנות השבעים הפעילו בני הזוג את קפה אלאדין (מקודם מסעדת תרשיש) במבנה בסמוך לחצר היהודים (ד'אר אל יהוד) שנהרסה עוד קודם. בשנות השמונים עברו בני הזוג לדירה ברחוב שלום אש, בסמוך לשכונת הדר יוסף. המשורר- שחקן אברהם חלפי היה מיודד עם בני הזוג וכתב על זהבה ברלינסקי את השיר עטור מצחך. לבקשתה, נחקק הטקסט על מצבתה בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר סבא.

תודה לשי פרקש.

.

.