השנאי בפינת אלנבי ורוטשילד מאת דני רכט

בספרה  אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט  (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2008)  מציינת ענת הלמן כי "בשנותיה הראשונות הוארו ששת רחובותיה של השכונה הצעירה ב-20 עששיות נפט, וכעבור שנתיים הותקנו בה שתי מנורות גז לוּקס - שיפור שנחשב למשוכלל ביותר בכל הארץ". אך השינוי המשמעותי ביותר חל כשפנחס רוטנברג לחץ חגיגית על המתג שהוצב ביולי 1923 בתחנת ההשנאה הראשונה שבפינת רחוב אלנבי ורחוב הכרמל, והביא להארת רחוב העיר בחשמל.

כדי לספק חשמל לתל אביב המתפתחת נבנו בעיר וביפו מספר תחנות טרנספורמציה (תחנות השנאה) נוספות  אליהן הגיע החשמל מתחנת הכוח בכבלים תת קרקעים, ומהן המשיך לצרכנים במתח של 200-380 וולט. את מבנה הטרנספורמטור, השני שהופעל בעיר, זה שבפינת אלנבי ורוטשילד, תכנן אלכסנדר ברוולד שבנה עוד קודם את הטכניון ואת בית הספר הריאלי הישן בחיפה. ברוולד עיצב את בנייניו על פי מה שהוא הבין כסגנון ארץ ישראלי. שעטנז של רעיונות בנייה מזרחים ואחרים. מה שניכר במבנה הטרנספורמטור ובשנאים נוספים זהים כמו זה שהיה בכיכר מגן דוד. מבנה זהה בתכנון ברוולד אשר שרד, אפשר לראות לצד רחוב יפת בכניסה לשכונה הקופטית ביפו. 

מבנה הטרנספורמטור בפינת אלנבי ורוטשילד נהרס בשנות החמישים. ליד המקום בו ניצב בעבר המבנה הקטן דמוי המבצר, פועל בשנים האחרונות סניף של רשת מסעדות הסושי ג'פניקה. 

.

.