כרם ישראל  מאת דני רכט

ההסטוריה העירונית של אזור כרם ישראל מתחילה ב-1911 עת קנה ועד תל אביב שטח של כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה כל אחד (בגודל המגרשים באחוזת בית) אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות שם בזווית שונה מאלה של אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות. ב-1913 רכש הועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל. כך נוצר רצף מגרשים בבעלות יהודית באזור שבין אחורי גימנסיה הרצליה ועד קרוב לשוק הכרמל. 

בצילום אוויר בריטי משנת 1917 כבר נראים מספר בתים בנויים בשטח זה. גבולות אזור כרם ישראל הם יצחק אלחנן, השחר, קלישר, שפ"ר, הכרמל והוא מכיל את שכונת פקידי אפ"ק מצפון ואת שכונת ברנר ומחנה ברנר מדרום. במרכז האזור נראים בתי העשירים שבנה הקבלן וילסון לו, בית וילסון "השני" ולשכניו. בקרבתם נבנו בתי גברילוביץ' בכרם מויאל. הרחובות המרכזים הם: גרוזנברג, מוהליבר והתבור. למעשה, לא היה אף פעם אזור זה שכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל כאן ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו בראשית ימי העיר (נחלת בנימין, חברה חדשה). לא היה אופי אחיד לאוכלוסיה באזור, בנייה מאורגנת וכו' כמו לשכונות שהתקיימו בשוליו: שכונת ברנר, מחנה ברנר ושכונת פקידי אפ"ק שנכללות בתחום אזור זה כיום. 

האזור נבנה בסמוך לקו התפר החם עם מנשיה, מה שגרם לכל מי שרק יכול היה להגר לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך גם היה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. הגב' שולמית פולקמר מעידה כי "פגז מרגמה פגע בבית הספר תלמוד תורה לתימנים ברחוב התבור. הוא גרם נזק רציני לבית שגרנו בו ברחוב התבור ונאלצנו לברוח לצפון תל אביב". התפתחותו של שוק הכרמל לאחר קום המדינה לא תרמה לאיכות החיים והאזור שימש לעיתים פתרון מגורים למשפרי דיור משכונות שבזי הצפופות שסבלו שם מהעדר תשתיות ביוב, הזנחה מתמשכת ופשיעה. בשנות השישים והשבעים התרוקן אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה). בתי הספר באזור (בתי הספר קלישר, זרובבל ובית ספר השחר) נסגרו זה מכבר וילדי הסביבה עברו ללמוד מחוץ לאזור בבית הספר בלפור (המשרת עד היום את תושבי הסביבה) ועוד. 

באמצע שנות השמונים חלו שינויים מפליגים בכל הסביבה. בעיקר בעקבות מדיניות העיריה ובעזרת מענקים מטעם חברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שיינקין השתפץ והתפרסם בשם לב העיר (למרות שהאזור ההסטורי הנושא שם זה נמצא בעצם מזרחה לשינקין), שכונות שבזי החרבות מותגו מחדש בשם נווה צדק (שזה למעשה חלק קטן מאוד מאזור שבזי), תיאטרון נווה צדק ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חילחלו גם לאזור כרם ישראל שמפאת מיקומו המרכזי והנכסים הזולים בו אז חזר להיות אופציה ריאלית למגורים. 

בשנת 2000 אפשר היה לרכוש כאן את הדירות הכי זולות במרכז העיר ומאוחר יותר נמכר בשלמותו בניין ברחוב מוהליבר 26 במחיר של פחות מתשע מאות אלף דולר. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים. זכור במיוחד מאבקם נגד חברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב את רחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל. אולי בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות.

מחתרת האצ"ל היתה אהודה מאוד בחלק זה של העיר. ברחוב צדוק הכהן 4, בסמוך לבית הספר, פעל בשנים 1946-1948 בית מלאכה לייצור ופיתוח כלי נשק, והיה כאן סליק. שלט זכרון הוצב כאן בסמוך לגדר הבית.

.

.