ברוכים הבאים לתל.אביב.פדיה - האנציקלופדיה העירונית
קוראים יקרים,
הפעם אנו עוסקים במרחב הקרוב לחוף הים בין יפו לתל אביב. לפי העיתונאי יעקב גולדמן (1898): "הפרוור היותר מיושב מבני ישראל הוא נווה שלום והמחמדים (מוסלמים) יקראו לו מאנשייא...". בצילום מראשית המאה הקודמת (תודה לעידו ששון) נראה גן ילדים עברי שפעל בשכונה. מאחל לכם קריאה נעימה.
שלכם, דני רכט
07.03.2025
רחוב שמרלינג (רחוב הבעש"ט בעבר) כפי שתיעד אותו חוני המעגל (1982). ערך חדש על נווה שלום, היא רובע מנשייה.
ערך חדש על מלון שולמית בחוף נווה שלום. שולמית (שולה) וידריך, חוקרת תולדות העיר, כתבה על המלון שנוהל על ידי סבה וסבתה.
ערך חדש על המרכז התורני ישיבת אור זורח, המבנה המפואר בשכונת נווה שלום, ועל הריסתו בראשית 1948 על ידי הבריטים.
על ד"ר יוסף הייכל, ראש העיריה האחרון של יפו, ועל בית משפחתו שניצב בעבר בסמוך לתחנת הרכבת.
עוד בסביבה
רחוב חלץ (רחוב המליונרים פעם) באלמח'טה (שכונת התחנה). כאן נולדה תל אביב. צילום של פיני בן-שחר משנות השישים.
בכניסה לשכונה הקטנה פעל קפה לבנון, הוא קפה חרמון, המתואר בספרו של עגנון 'תמול שלשום'. צילום מהשנים 1924-1925 מתוך אלבום אסתר דור לבית בייטל, פרוייקט תל אביב הנגלית לעין.
ארון הקודש בבית הכנסת קהילת יעקב. צילום של פרנק סחולטן מראשית שנות העשרים. מעטים יודעים על בית הכנסת הראשי לעדת הספרדים שפעל בסביבה זו.
מלון בלה ויסטה כיעד תיירותי נחשק בתחילת המאה העשרים. פרסום על גבי גלויה. ערך על המפואר שבבתי המלון בחוף הים ועל השכונה הקטנה, בתי פיינגולד, שנבנתה לצידו.
חלקו הדרומי של שוק היהודים (סוק אל-יהוד). צילום צבי אורון-אורושקס, 1929.
ביתו הראשון של אהרון שלוש מחוץ לעיר יפו (לימים חצר אמזלק) נבנה בשנת 1887 באזור שיקרא בהמשך נווה שלום יפו (מנשייה).
שנות הארבעים. מבט מהחצר הפנימית של בית רבינוביץ'-תאומים (האוטונומיה הרוסית) אל השער והמדרגות העולות לקומה השניה. תודה לשמוליק תגר.
