ברוכים הבאים לאנציקלופדיה העירונית
קוראים יקרים,
בזמן שבאמריקה חוגגים 250 שנות עצמאות, החלטנו להצטרף למסיבה עם ניוזלטר חדש המוקדש ל'אמריקאים' שהגיעו אל תל אביב שעוד הייתה בחיתוליה. 'האמריקאים' (רובם היו במקור ממזרח אירופה) השתתפו בבניית העיר עם הרבה אהבה, הרבה אנרגיה וגם עם ממון רב שהיה אחד ממנועי הצמיחה החשובים של העיר העברית. בצילום (ארז, 1950) נראה דגל הכוכבים והפסים מונף מעל בית הספריה האמריקאית ברחוב ביאליק.
קריאה נעימה,
דני רכט, 03.07.2026
שמואל וילסון שהתפרסם כ"קבלן ובנאי מדופלמי אמריקני" ובנה בעיר יותר ממאתיים בתים, נולד בפולין אך עלה לארץ ממדינת קונטיקט. בית שמואל וילסון 'הראשון' ניצב בעבר ברחוב מונטיפיורי 10 ונהרס (צילום משנת 1914 באדיבות מיקי וילסון). את בית שמואל וילסון 'השני' אפשר עדיין לראות ברחוב קלישר פינת רחוב התבור.
יעקב צבי לוין שעלה לארץ מהעיר שיקגו בנה בעזרת האדריכל יהודה מגידוביץ' ארמון הנישא מעל שדרות רוטשילד וישמש לימים את שגרירות ברית המועצות. על אדון לוין, על הבית ועל הליך השימור שהופקד בידי האדריכל אמנון בר אור בערך בתל.אביב.פדיה.
הבתים המשותפים שנבנו במהלך שנות החמישים על אדמת פומברובסקי. צילום אוויר (עבור סוכנות ישראל סאן) משנת 1970. שמואל זיסקין בן אליעזר שלמה פומברובסקי שנולד בשנת 1877 במזרח אירופה ועלה לארץ מהעיר ניו יורק. כאן גאל את אדמת פומברובסקי, את אדמת שכונת שיבת ציון (שתיהן מדרום לשכונת נווה שאנן) ואת אדמת שכונת רחל (שנקראה על שם אימו) במרכז תל אביב.
בית הפגודה, ביתו האיקוני של מוריס בלוך במפגש רחובות נחמני ומונטיפיורי תוכנן על ידי האדריכל הנודע אלכסנדר לוי. בלוך הבנקאי עלה לארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה וחי בה עד מותו ב-1942.
מבט מבית החרושת של בלום אל השטחים החקלאים הסמוכים למושבה נחלת יצחק. צילום של יצחק קלטר (1936) מתוך כתב העת 'גזית' (תודה לעידו ששון). שמואל (סם) שמעון בלום נולד בליטא, היגר לארצות הברית, ובשנת 1926 העביר את בית החרושת שבבעלותו לייצור שיניים תותבות מהעיר פילדלפיה אל תל אביב. בהמשך בנה בלום מבנה תעשייתי גדול על גדת נחל אילון עבור בית החרושת בלום ואף מימן את בניית אולם אהל שם ברחוב בלפור.
מאיר געצל שפירא מהעיר דטרויט שעלה לארץ ב-1922 והקים בה את בתי שפירא - שכונה אקסלוסיבית בין רחובות העבודה, המלך ג'ורג' וסמטה אלמונית. במרכז השכונה סלל רחוב פרטי (לימים סמטא פלונית) ובקצהו בנה בית מפואר עבורו ועבור רעייתו סוניה. שנתיים אחר כך גאל אדון שפירא את הקרקע עליה נבנתה שכונת שפירא.
ישעיהו ירחע שנולד באוקראינה אך עלה לארץ מניו יורק, היה ממייסדי המושבה רעננה. את ביתו בנה בסמטת בית השואבה ועל שניים ממגרשיו נבנו ראינוע גן רינה (רינה היא בתו) והבניין 'החדש' של בית הספר תל נורדאו. בצילום משנת 1936 נראה בצד שמאל ביתו של ישעיהו ירחע.
הקומה הראשונה בבית שלוסברג (אחר כך בית נורוק ואידלזק) שימשה את בית הספר העירוני לבנות (צילום מתוך הארכיון הציוני המרכזי. תודה לשולה וידריך). הבית שעבר הליך שימור ותוספת בנייה וניצב ברחוב אלנבי 54, היה רק אחד מהבתים שנבנו בעיר ביוזמת יעקב שלוסברג, יליד קייב (אוקראינה), אשר הצליח בעסקיו במדינת נברסקה וממנה עלה לארץ.
https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/mugrabi_sqr/LNB54
יצחק גברילוביץ הוא היחידי ברשימה זו שנולד בירושלים ולא במזרח אירופה. אך כמו 'אמריקאים' נוספים, גם הוא עשה חיל בעסקיו בארצות הברית וחזר ממנה לארץ עם ממון רב. הוא גאל את אדמת פרדס גברילוביץ במזרח העיר (עליה נבנו בין השאר מעונות עובדים א,ב,ג ברחוב מזא"ה ובתי יג"א ברחוב נחמני) ואת הקרקע במרכז העיר עליה הוקמה שכונת טרומפלדור. את בית גברילוביץ ברחוב קלישר (צילום של רחל רמרז, 2010) בנה כחלק מבתי גברילוביץ בכרם מויאל והתגורר בו עד שעבר לבית דירות אותו בנה בשדרות רוטשילד.
במקום הבית שניצב בעבר ברחוב פרישמן 48 ובתים נוספים הנראים בצילום מסוף שנות השלושים, ניצב כיום מגדל מגורים יוקרתי. ערך חדש על בית מרדכי כהן נוסף לתל.אביב.פדיה:
חג השבועות של 1931 נחגג בסוף שבוע ארוך. אך קיבל תפנית בארוע טרגי שהתרחש בבית שניצב אז ברחוב שלום עליכם. ערך חדש על בית הוז (דירת חזנוב) נוסף לתל.אביב.פדיה:
ערך חדש בתל.אביב.פדיה על בית בקר שניצב בעבר ברחוב הירקון 55. כך הוא נראה בסוף ימיו. צילום של סוכנות IPPA משנת 1983.
הניוזלטר החדש שלנו יופץ מחרתיים. אם אתם עדיין לא, אז ההרשמה חינם http://tinyurl.com/tlv-regis
