בית מרדכי כהן (שילב לילד)  מאת דני רכט

מגדל פרישמן 46, אחד ממגדלי המגורים היוקרתיים והבולטים בעיר, ממוקם בפינת הרחובות פרישמן ודיזנגוף. המגדל, שתוכנן על ידי משרד יסקי מור סיון אדריכלים, הוקם בין השנים 2008 ל-2012. הוא מתנשא לגובה של 107 מטרים וכולל 28 קומות ו-69 דירות. כדי להוציא את הפרויקט אל הפועל, אוחדו כמה מגרשי מגורים שבהם עמדו בעבר בניינים שנהרסו, כולל מגרשים שפנו לרחוב אסתר המלכה. בתמורה לנטיעת גינה ברחוב זה, קיבלו היזמים אחוזי בנייה מוגדלים. חברת אירוסאט השקעות בע"מ, שיזמה את הפרויקט, שיווקה אותו בזמנו כ'מגדל האחרון בעיר הלבנה'  בדיוק בתקופה שבה הפך הבאוהאוס ממושג היסטורי-אדריכלי למותג שיווקי נחשק.

למעשה, השם פרישמן 46 מעט מטעה. מהזווית הנוסטלגית עוד זוכרים ותיקי העיר את המגרש המקורי, 'הבור הגדול', שבמשך שנות החמישים, השישים והשבעים היה מוקף בקיר עץ ועליו לוח מודעות. המבנה המסחרי שנבנה בשטחו ונמצא ממש על הפינה, במספר 46, הוא נמוך יחסית, ועל הגג שלו נבנתה בריכת השחייה של הפרויקט. המגדל עצמו מחובר למבנה זה באמצעות גשר, והוא ניצב בכלל על השטח שבו עמדו בעבר הבתים של פרישמן 48 ו-50.

בתחילת שנת 1933 רכש איש העסקים משה (מוריס) גריידינגר את אדמת מרכז תל אביב, חילק אותה והציע למכירה 151 מגרשים לבנייה. את מגרש מספר 257 רכש מרדכי כהן – שטח המוכר כיום כרחוב פרישמן 48. מר כהן שכר את שירותיהם של האדריכל בנימין צ'לנוב ושותפו, המהנדס מאיר טינוביץ, כדי שיתכננו בית מגורים בן שלוש קומות על המגרש החדש. המשרד הטכני של השניים פעל בבית סיודוביץ ברחוב הס, היה פעיל באותו עשור ובנה כמה בתים בעיר, בהם בית קושניר אליקים ברחוב לילינבלום, בית דוד לייבוביץ ברחוב שלמה המלך, בית צבי אורבך ברחוב דיזנגוף ובית יבנאי ברחוב ברנר. עם זאת, נראה כי בית המגורים שתכננו עבור מר כהן ברחוב פרישמן היה הפרויקט הראשון המשותף של השניים. הבניין, שאוכלס בשנת 1935, עוצב בסגנון הבינלאומי ונבנתה בו גם קומת מרתף. בשנת 1943 אישרה עיריית תל אביב להסב אותה לדירת מגורים נוספת בבניין.

מבין כל הדיירים והעסקים שפעלו בבניין לאורך השנים, נתעכב על חנות אחת שנפתחה שם בשנת 1976. בני הזוג שושנה ויצחק אורן, הורים לשני ילדים קטנים, הקימו אז במסגרת 'רשת שילב' ובתוך בית מרדכי כהן את חנות הענק 'שילב לילד'. מדובר היה בקונספט פורץ דרך לאותם ימים. חנות כלבו ראשונה מסוגה בארץ שהתפרסה על פני ארבעה מפלסים בשטח של כ-300 מטרים רבועים, והוקדשה כולה לילדים מגיל שנה ועד גיל נוער. למעט מזון ונעליים, אפשר היה למצוא שם פשוט הכל: חדרי ילדים קומפלט, מיטות נוער, שולחנות כתיבה ומשחק, ספריות, אופנת בגדי ילדים מעודכנת, צעצועים, משחקים חינוכיים, ספרים ואפילו תקליטים. החנות הפכה ללהיט כזה, עד שלהורים הנלהבים של התקופה שרצו לשמור על התקציב המשפחתי ולמנוע סצנות בפומבי הומלץ להגיע אליה בלי הילדים, 

לחנות הדגל הזו קדמה חנות אחרת של הרשת בשם 'שילב לתינוק', שפעלה בתחילת רחוב אבן גבירול, ובמקביל פעלו סניפים נוספים בירושלים, בבאר שבע ובחיפה. המתחרה הגדולה ביותר של שילב באותן שנים הייתה רשת 'אצבעוני', שהחזיקה בשני סניפים תל אביביים – ברחוב פינסקר ובכיכר המדינה. באמצע שנת 1981 נכנסה למקום רשת ווד-סטור וארבעת מפלסי החנות הפכו לאולמות תצוגה לריהוט עץ כפרי.