מחנה ברנר  מאת דני רכט

במבט בקטע תצלום אוויר משנת 1924 נראה אזור הרחובות מוהליבר וקלישר, אשר רוב בתיו נבנו במשך שלוש שנים בלבד (1921-1924). במבט נוסף נראה שהאזור מחולק לגושים שנבנו על ידי יזמים שונים: השכונה שנבנתה על ידי חברת הבונה, שכונת פקידי אפ"ק, בתי הקבלן וילסון (בהם גם ביתו הפרטי) ושורת בתי היזם יצחק גברילוביץ' (ובהם גם ביתו הפרטי). מיזמים אלה יועדו לאוכלוסיה אמידה.

שונה מהם מחנה ברנר שהוקם על אדמת מחלול ממשלתית ביוזמת העיריה בסמוך לשכונת ברנר כפתרון מגורים ארעי עבור פליטי מאורעות תרפ"א (1921). בתחילת שנת 1926 נמנו בעיר ארבעה מחנות. מחנה ברנר היה שני בגודלו רק למחנה בלפור. אוכלוסיית המחנה מנתה אז 315 איש שהתגוררו ב-68 צריפים. 

מחנה ברנר נבנה בשני גושים עיקריים. אזור בין רחובות התבור והכרמל שהתפתח בצמוד לקו הגבול העירוני ונמצא צפונית-מערבית לשכונת ברנר. הגוש השני נמצא בין רחובות התבור ומוהליבר דרומית-מזרחית לשכונת ברנר. אחד מהמבנים בחלק זה של המחנה היה צריף ברוך אגדתי. על רוב שטח גוש זה הוקם מגדל העיר הלבנה (White City Residence). 

כדי לאפשר גישה לצריפים הפנימים בשני חלקי המחנה נסללו רחובות מגן-דוד (סמטת התבור כיום) ועצמון. בעיות רישום ובעלות על הקרקע עיכבו במשך שנים בנייה חדשה על חלק משטחי המחנה לשעבר. בהתקפת המטוסים האיטלקים בחודש ספטמבר 1940 נגרם נזק גדול למחנה ברנר ולסביבתו. כמה מצריפי המחנה שרדו עד לתחילת האלף הנוכחי.

.

.