בית איתין מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בני הזוג אהרון איתין (1864-1930) ורעייתו רבקה עלו מרוסיה עם חמשת ילדיהם בשנת 1906. ברוסיה הם היו בעלי בית דפוס אמידים, ציונים נלהבים ופעילים באגודת חובבי-ציון. הם מכרו את בית הדפוס, עלו לארץ והתישבו ביפו. אהרון איתין פתח בית דפוס ביפו ואחר כך העביר אותו לתל-אביב. אהרון שחידש את מלאכת הדפוס העברי בארץ-ישראל, היה איש ציבור רב פעלים ונדבן. הוא השתתף בהקמת בית הכנסת הגדול, היה חבר הועד המפקח של גימנסיה הרצליה, ותמך בילדים נזקקים שלמדו בגימנסיה.

משפחת איתין הייתה ממקימי אחוזת-בית והתגוררה ברחוב יהודה הלוי 19 עד שמאוחר יותר בנה אהרון איתין למגורי המשפחה המתרחבת את בית איתין ברחוב לוינסקי. אהרון ורבקה נפטרו בתל אביב ושניהם קבורים בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. לזכר אהרון איתין נקרא רחוב בשכונת גני צהלה, סמוך לצומת הפיל.

אהרן איתין באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו:

אהרן איתין נולד בבריאנסק, פלך אוריול, רוסיה, בראש-השנה תרכ"ה (1864), לאביו סעדיה שהיה בנעוריו מ"החטופים" לצבא הצארי ואחרי 12 שנות שרות שוחרר וקיבל את הזכות לדור ברוסיה הפנימית, מחוץ ל"תחום המושב". קיבל חינוך יהודי וכללי. נשא לאשת את רבקה בת נחום גרבוז מקורסק. היה בעל בית-דפוס בבריאנסק, עסקן פעיל בעניני הצבור היהודי שבעיר וביחוד כמורשה של חובבי ציון.

בתרס"ו עלה ארצה עם משפחתו וחידש את מלאכת הדפוס העברי ביפו. (בית-הדפוס העברי הראשון ביפו נוסד בתרמ"ח על-ידי אברהם חיים זילברמן בעזרת מרדכי אדלמן מטעם החברה "למען ציון" של יהודי גרמניה, שהשתדלה לבסס ישוב של אנשי מלאכה יהודים בערי הארץ, אך מחמת מלשינותו של מתחרה נוצרי, אלונזה סיק, נסגר בית-הדפוס בפקודת השלטון הטורקי). בשנת 1907 חידש אהרן איתין את בית הדפוס ופיתחו עד שהיה במשך כמה שנים הגדול בדפוסי ארצנו (נקרא אח"כ "דפוס איתין ושושני" וכיום "דפוס שושני בע"מ").

בתרס"ח השתתף עם דוד טריטש, עקיבא אריה וייס, צבי פוגלסון ומוירמן בייסוד בית חרושת לאמנות עץ בשם "בית אמנות", בבתי פיינגולד ביפו, והמפעל התקיים שנתים. מבוניה הראשונים של תל-אביב, מתומכיה הראשונים של הגימנסיה הרצליה וחבר הועד המפקח שלה, ממיסדי בית-הכנסת הגדול בת"א ומגבאיו. היה מסור לחיבת ציון ולציונות המדינית ותרם להן ביד רחבה וברצון שבלב, לא כנותן לטובת הזולת אלא כמוציא כספים לספק מאויי עצמו.

נפטר בתל-אביב ונקבר בבית-העלמין הישן, י' סיון תר"ץ. צאצאיו: פניה (היתה בשעתה פעילה בקבוצת חובבי הבמה העברית ביפו, בהנהגתו של מנחם גנסין) אשת נחום פפר (ז"ל, מראשוני המהנדסים בארץ, שהגדיל לעשות בעיקר למען גאולת הארץ), סעדיה (מהנדס ראשי בחברת החשמל), דבשה, מרים אשת דוד לוין, נחום.

.

.