בית פלמן / בנק אפ"ק / מגדל בנק לאומי  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

נחמן פלמן היה אחד מ-66 ממייסדי העיר ובן למשפחת הפרדסנים המפורסמת שהחזיקה בפרדס פלמן. ביתו בפינת רחובות יהודה הלוי והרצל נמכר לבנק אפ"ק ושימש כסניף תל-אביב. בתחילת שנות השלושים נבנה במקומו בניין חדש בתכנון האדריכל יהושע שטיינבוק-שני ששימש את הנהלת הבנק ואת הסניף הראשי. כיום ניצב בשטחו מגדל בנק לאומי אשר הוסב למגדל דירות.

נחמן פלמן באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

נחמן פלמן נולד במזריץ', פלך שדליץ (פולין), כ"ז תמוז תרל"ו (1876), לאביו ר' דב דוד הלוי ולאמו שרה איטה בת חיים דב דומב ממזריץ'. בהיותו בן שבע, תלמיד החדר במזריץ', עלה אביו ארצה בתרמ"ג, קנה נחלה בכפר סומיל, שהיה אז רחוק מאוד מהישוב היהודי הקטן שביפו, שזה עתה החלה מתפשטת מחוץ לעיר העתיקה, - והחל לסדר שם משק ופרדס ודירה למשפחתו.

בתרמ"ד יצא אביו למזריץ', הביא אתו את משפחתו לביתם שבכפר הערבי, נפטר אחרי כחצי שנה ממכת-שמש, ומאז ניהלה האם את המשק והבית והפרדס (הראשון בפרדסי היהודים אחרי פרדס מונטיפיורי ואשר על כן נכנס שמה של שרה איטה פלמן לתולדות הישוב בתואר "אם הפרדסנות העברית"). הביאה לבית היהודי הבודד בכפר הערבי בשביל בניה את טובי המורים מירושלים, גדולי התורה והחכמה : ר' נחמן גדליה בראדער והרב יוסף גרשון הורביץ . מפיהם למד נחמן עד סוף שנת תרנ"א בבית אמו.

בתרנ"ב עבר לפתח תקוה, עבד באחוזת אמיל לחמן מברלין כמדריך בנטיעת הפרדס הראשון במושבה והמשיך ללמוד תורה מפי הרב אריה ליב פרומקין מנהל האחוזה. נשא לאשה את מיכל בת ר' יהושע שלאנק מירושלים. המשיך בפיתוח הפרדסנות בארץ, בשותפות עם יהודים שונים. כך השתתף עם יחזקאל דנין, משה גיסין, יוסף קרול, דב ימיני, מאיר פיאלקוב, יעקב גינצבורג, משה מקלף, רבקה פלמן ועוד ברכישת מאה דונם לנטיעת פרדס גדול וביקשו את הסכמת הבארון רוטשילד לקרוא לפרדס על שמו "פרדס בנימין", נסע לצידון והביא גרעיני לימון מתוק (דבר שהיה אז חידוש בפרדסנות בארץ) להכין משתלה, אך חמסינים חזקים יבשו את המשתלה והשותפות נתפרקה. שוב נטע פרדס בן 45 דונם עם משה מקלף. 50 דונם עם יעקב אלימלך לדרברג , פרדס גדול עם מרדכי (מכס) מושלי , פרדס בן 125 דונם עם חיים מיכל מיכלין, ד"ר אליהו כהן ויעקב שלאנק (זה האחרון העביר בתש"ז את חלקו על שם בנו דוד הגר בברוקלין שבניו-יורק, כדי להחזירו ארצה).

בשנת 1903 קיבל את הסוכנות של אגודת הכורמים ויקב ראשון לציון ליפו והסביבה ולמשלוח לארצות-חוץ ופיתח שווקים ליינות היקב במצרים, באפריקה, אירופה ואמריקה, ואחרי שממכר היינות בחו"ל נמסר במונופולין לחברת "כרמל" הורשאית ובסוף לחברת "כרמל מזרחי", יסד יחד עם אחיו חיים (ז''ל) בית-מסחר ליינות ביפו ובמשך חמש שנים שיווקו בארץ ובחו''ל את יינות היקבים הפרטיים מרחובות, פתח-תקוה ועוד. בשנות 1906/9 היה מנהל מסחרי של בית-החרושת למכונות ומתכת ל. שטיין ושות'. בשנת 1909 נפגש במשרד האחים גרין במצרים עם מנהלי חברת ואקום אויל ומסר להם תזכיר על הצרכים והאפשרויות ושיווק נפט ושמנים בארץ לצרכי המנועים של בארות הפרדסים ומפעלי התעשיה ונתמנה לפקיד החברה בארץ בהפצת תוצרתה והיא פתחה משרדים ביפו, ירושלים וחיפה, והוא היה המפקח על המכירה בארץ. אחרי פרוץ מהומות תרפ"ט פתחה החברה משרד גם בת"א ומינתה אותו למנהלו ואח"כ קבעה את מרכזה בארץ-ישראל במשרדה התל-אביבי ומנתה אותו למנהל כללי. בסוף ינואר 1933, אחרי 25 שנות שרות הודיע על רצונו לצאת לפנסיה, ואם כי החברה רצתה שימשיך בשרותו כיבדה את רצונו ולאות הוקרה לשרותו הקציבה לו משכורת לכל ימי חייו.

הצטרף לחברת "אחוזת בית" שיסדה את שכונת תל-אביב (גרעין העיר תל-אביב) וכשהיו קשיים בהשגת הקושאן ודמי הקדימה כמעט שהלכו לאיבוד, השתמש בקשריו הטובים עם אסף ביי, הקאימקאם של יפו, והצליח להשפיע עליו שיתערב לטובת הקונים היהודים. אח"כ הקים את אחד הבתים הראשונים ברחוב הרצל (מקום בנין בנק אפ"ק כיום, אחרי שראובן סגל הקים את הבית הראשון בשכונה, ברחוב יהודה הלוי 27). השתתף ביסוד שכונת בית וגן (כיום בת-ים) מדרום ליפו, וכן השתתף עם מנחם גילוץ ביסוד חברת מרכולת, שהקימה את החלק הצפוני של המרכז המסחרי בת"א.

בראשית המלחמה העולמית הראשונה התנדב לצבא התורקי לפי עצת ידידו שאוקי ביי מדמשק (שהיה סוכן בית החרושת שטיין מיפו לפני זה) בתפקיד של מהנדס להספקת מים וחשמל לצבא התורקי והגרמני במדבר סיני. הצליח להעסיק 500 יהודים בעלי מלאכה שונים בבניני הצבא בבאר שבע, אסלוג', חפיר אלעוג'ה, מגדבה ואל-עריש בתנאי עבודה של 1/2 5 ימי עבודה לשבוע, בשכר של ששה ימים ואוכל לשבעה ימים. וע"י כך שוחררו העובדים האלה מעבודת הצבא. הודות לקשריו עם המפקדה, עלה בידו לקבל רשיון מיוחד מאת באג'אט ביי, ממפקדי החזית, לסדר בית קברות מיוחד ליהודים, מאנשי הצבא שמתו בעבודת "העמליה" (עבודת כפיה). היה שם בא כח ועד העזרה האמריקאית לשם חלוקת הסיוע לחילים ולעובדים היהודים בחזית. 

צאצאיו: פרידה (ז"ל) אשת מאיר סאויצקי, אסתר אשת משה בריל (סגן מנהל בנק קפת עם בת"א), יונה אשת יוסף קמיניץ (רשם בית המשפט המחוזי ביפו), רבקה, דוד דב (מורה ומנהל בתי ספר עבריים בברוקלין), ישי.