חוף הריף (טיילת גבעת עלייה)  מאת אדריכל שמואל גילר

בסוף המאה התשע-עשרה היה מצוק החוף עליו סלולה טיילת חוף גבעת עליה עדיין ריק. סמוך לו שכנה השכונה הקטנה סכנת אל-ג'באליה, ובצפונו בלטה גבעת 'ג'בל אל-כאנה' שחלשה על מפרץ השוניות מתחתיה. על הגבעה ממוקמת היום מסעדת 'באבאי'. צפונית מזרחית לה הקימו התורכים את בית החולים הממשלתי בראשית המאה העשרים. לאחר מלחמת העצמאות הוא היה לבית חולים דונולו א' שפעל עד שנת 1980, והיום נמצא עליו חלק מפארק מדרון יפו.

בשטח עליו נמצא היום חוף הרחצה, היו שני מבנים: האחד שימש כאורווה לגמלים, והשני כמחסן נפט (גאז חנא). הוא היה ממוקם בתחילה סמוך לשער הדרומי של הנמל, אך הועבר מסיבות בטיחות הרחק מהעיר. סירות היו פורקות את החביות במפרץ הסמוך.

בצילום של צבי אורון (אורשקס), משנת 1922, נראות משפחות בריטיות מתרחצות בחוף ג'בליה. בצילום ניתן לראות את מחסן הנפט והאורווה, ומימין על הגבעה ניצב בניין עם גג רעפים. זהו בניין הקרנטינה החדשה, שהוקמה בידי יוסף אליהו שלוש ושותפיו ג'ורג עבד אל-נור, וחליל דומיאטי בראשית המאה העשרים. מבני ההסגר (קרנטינה) של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, והכנסייה הארמנית, ניצבו סמוך לשער הדרומי של הנמל ובהן שכנו את החולים שירדו לחוף. הן הוקמו בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה, ולא אפשרו שימוש נאות עם התגברות התיירות והעלייה לארץ. עם הקמת בית החולים הממשלתי בידי התורכים, הוקם גם בניין הקרנטינה בקרבת מקום. במקומו של הבניין ניצב היום מרכז פרס לשלום. 

בשנת 1928 נוסד מועדון השחייה הבריטי של יפו במבנה מחסן הנפט. המייסדים היו הד"ר רנקלין, מר קאסט, ומר חייט, נכדו של קונסול בריטניה ביפו. המועדון יועד לבני הקהילה הבריטית ומשפחותיהם בלבד, והוקצה להם חוף נפרד אליו לא הורשו המקומיים להיכנס, מלבד בני העילית היפואית שהיו נוהגים לנפוש במקום. החוף הבריטי תוחם בגדר עם כיסוי מחצלות. המבנה הישן בעל התקרות הקשתיות הגבוהות, רוהט ברהיטי עץ מצופי עור, ובפינתו הותקנה אח. מבחר עיתונים בריטים ואמריקאים עמד לרשות החברים, ובר משקאות חריפים. אולמות נוספים שמשו למשחקי ברידג', ביליארד וטניס שולחן, וניתן היה לסעוד בהם ארוחות קלות. על המרפסת המוצלת הוגשו משקאות ותה, ומידי חודש בעונת הקיץ היו מתקיימים עליה ערבי פיקניק לאור הירח. הנציב העליון היה נוהג לסעוד במקום בביקוריו ביפו.

טיילת גבעת עלייה (חוף הריף) הוקמה בשנת 1993 (בתכנון משרד גילר-לדרמן אדריכלים). באותם ימים הגה צוות התכנון של יפו, שזה עתה הוקם, את תכנית 'מדרון יפו'. רובע מגורים חדש שניסה לשמר את מרקם הבינוי של שכונות עג'מי וג'באליה שבתיהן ירדו במדרון ונשקו לגלי הים. בחזון תכנוני זה, של 'יפו היורדת אל הים', תוכנן חוף הריף. צירי הירידה לחוף תוכננו כהמשך רחובות השכונה, באופן שיאפשרו משב רוח לתוכה. טרסות הדשא ניסו לשמר את מירקם הבינוי האקראי של בתי עג'מי הגולשים אל הים, ומלתחות החוף ומבנה המסעדה הוחבאו תחת הטיילת העליונה שסיומה במרפסת מצפור. בהמשכה, על חורבות בית החולים להסגר, שהפך לימים לבית החולים דונולו ב', הוקם לימים מרכז פרס לשלום.

תודה לאור אלכסנדרוביץ'

.

.