בית הקברות הרומי-קתולי "החדש"  מאת שמואל גילר

במורד רחוב קדם,  בפינת הרחובות שפתי ישנים ובת ים, מסתתר מאחורי חומת אבן בית הקברות הרומי-קתולי. מעל החומה מציצים כנפי המלאכים הניצבים על קבריהם של עשירי יפו הנוצרים. הנכנס בשערי בית הקברות יכול להבחין באחוזות הקברים המפוארות של המשפחות המכובדות ביפו של לפני 1948. מימין לשער  ניצבת שורת הקברים של האחים מישל, אמיל, ונג'יב ביירותי, מעשירי העיר. מלאכי השיש עדיין פורשים כנפיים מעל קבריהם המוזנחים של שניים מהאחים. לצדם נצבת אחוזת הקבר של משפחת אלפונס רוק, ולאורך החומה ניתן לראות את אחוזות הקבר של משפחות אלונזו, טלאמאס, זמריה, וגא'לט. 

בפינת בית הקברות נמצאים קבריהם של חיילי צבא פולין הגולה, שהגיעו ארצה בשנת 1942, תחת פיקודו של הגנרל אנדרס. בין הבאים היה גם מנחם בגין. במרכז חלקת הקברים ניצב עמוד זיכרון המנציח את זכר הנפטרים, שהגיעו לאחר מסע טלטולים מפרך באסיה.

בשולי חלקת הקברים, תחת עץ עבות, ניצבת מצבה ועליה חרוטים שמות שתי נשים: ידוויגה ז'וקובסקה, נושאת צלב הלוחמים של גטו ורשה "הפולני" (אוגוסט 1944), וד"ר תרזה ג'וקובסקה, חברת האצ"ל. ספור חייה של בת האצילים הפולניה, שבחרה לחיות בארץ, הוא מרתק. תרזה, שנולדה בסנט פטרבורג בשנת 1908, הייתה בת למשפחת נסיכי יאלובייצקי, לה היו קשרי משפחה עם משפחת הצארים של בית רומנוב. המרשל פילסדוסקי, מנהיג פולין החדשה, היה קרוב משפחתה. היא הייתה בעלת תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קראקוב, ובתקופת מלחמת העולם השנייה, שרתה בממשלת פולין הגולה בלונדון. היא הצטרפה לכוחותיו של הגנרל אנדרס, ואתם הגיעה ארצה. בשרותה במודיעין הצבא הפולני, התוודעה למנחם בוכוויץ, קצין פולני ומשפטן, שהיה חבר גם באצ"ל (לימים שימש כשופט בפתח-תקווה). הוא גייס את תרזה לסיוע לארגון המחתרתי. 

כשעזבו חיילי פולין את הארץ, בשנת 1944, החליטה להישאר בארץ. היא התגוררה ביפו בדירה קטנה ועלובה ברחוב שערי ניקנור, אליה הביאה גם את אמה, וזו נפטרה בשנת 1951, ונקברה בבית קברות זה. תרזה עבדה כמורה למתמטיקה בתל אביב, וחיה בדוחק רב. ותיקי יפו כינו אותה בשם “הפרינצסה”, משום שסיפרה על קרבתה למשפחת נסיכי פולין. וזוכרים אותה כדמות תמירה, המקפידה על לבושה. היא סיימה את חייה בבית האבות החרדי 'תפארת ישראל' בבני ברק, אליו הועברה בסיוע חבריה לארגון האצ"ל. היא הרגישה בנוח בחברת החרדים, ואלה כבדו אותה גם כשהגיע הכומר הפולני מיפו להגיש לה את הסקרמנט האחרון לפני מותה. על קברה נרשם יום מותה ב-5 באוקטובר 1968, אך היא נפטרה בשנת 1991. במועד החקוק על המצבה היא תרמה את גופתה למדע, ובחרה להכין לעצמה את ציון מקום קבורתה על מצבת קבר אמה, ביודעה שאיש לא ידאג לקבורת שרידי גופתה.

בית קברות זה נפתח לאחר סגירתו, בסוף שנות ה-20, של בית הקברות הרומי-קתולי "הישן", השוכן מול כנסיית סנט אנטוני הקתולית ברחוב יפת. בית הקברות הרומי-קתולי "החדש" הוא חלק ממתחם בתי קברות בדרומה של יפו.

.

.