בית הספר טביתא מאת שמואל גילר


בית הספר טביתא המנוהל בחסות הכנסייה הסקוטית ברחוב יפת 21-23, חגג ב-16 במרס 2013 את יובל 150 שנה להקמתו. במאי 2011  מלאו 100 שנה למותה של מייסדת המוסד, ג’ין וולקר-ארנוט. המוסד החינוכי בו לומדים בני כל הדתות, הוא הוותיק ביותר בארץ.


ג’ין וולקר-ארנוט נולדה בשנת 1834 בסקוטלנד. היא הגיעה ליפו בשנת 1853, והתגוררה בביתו של הכומר וויליאם קרוז, שליח האגודה הנוצרית המיסיונרית (C.M.S), ושימשה מורה לילדיו. היא הבחינה בצורך במוסד חינוכי לילדי יפו, ולאחר שהות קצרה במצרים, פתחה ב-16 במרס 1863 את בית ספרה בחדר קטן בביתה ביפו העתיקה. לבית הספר קראה טביתא, בעקבות המתואר בברית החדשה: “ביפו הייתה תלמידה ושמה טביתא, כלומר צביה, והיא רבת מעשים טובים ומרבה בגמילות חסדים”. אותה טביתא חלתה ונפטרה, אך הוחזרה לחיים בידי פטרוס הקדוש (בבית שמעון הבורסקאי, בניין המגדלור, המשמש כאתר מקודש לנוצרים). בית הספר, שהחל לפעול עם 14 ילדות, הלך והתרחב. התנאים התברואיים הירודים ביפו, ומגפה שפרצה בשנת 1874, אילצו את ג’ין לחפש מקום חדש לבית ספרה. בסיוע תומס קוק, סוכן הטיולים המפורסם, שהחל להוביל תיירים בארץ, היא הקימה בניין פנימייה חדש מחוץ לחומת העיר, סמוך לבית הקברות האנגליקני. ב-1 בנובמבר 1875 נחנך הבניין החדש שהיה מהראשונים שנבנו מחוץ לחומה. קירות הבית בנויים מאבני החומה המתפוררת, שנתנו כסיוע מטעם מושל העיר.


מספר הילדות בבית הספר גדל בשנת 1878 לשישים, וג’ין החלה להסתייע במורים נוספים, ובהם אחותה אמילי. הצטרפה אליה גם ביאטריס מנגן שהקימה לאחר מכן את בית החולים האנגלי. בית הספר הרחיב את פעילותו גם בקרב נשות יפו, ופתח כיתות לימוד בהן למדו הנשים את מלאכת התחרה. עבודותיהן נשלחו לאנגליה וסקוטלנד ונמכרו בכנסי התרמה למוסד  החינוכי.


ב-21 במאי 1911 הלכה ג’ין לעולמה לאחר 48 שנות פעילות ביפו. אלפים בני כל הדתות ליוו אותה לקבורה בבית הקברות האנגליקני

הצמוד לבית ספרה. מצבת הגרניט על קברה הוצבה בתרומות ידידיה, והיתרה שמשה להקמת בניין נוסף בצמוד לפנימייה. בצוואתה הורישה את המוסד לכנסייה הסקוטית המחזיקה בו עד היום.


עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעזב המוסד, והמבנה שימש מפקדה לצבא התורכי. לאחר הכיבוש הבריטי שימש כמטה הצי, ובאוקטובר 1919 חידש את פעילותו שלא הופסקה עד היום. לומדים בו כיום בני 5 עד–18, בני 37 לאומים, רבים מהם ילדי הסגל הדיפלומטי, וגם תלמידים יהודים.  הלימודים מתנהלים בשפה האנגלית, אך חוגגים בו את חגי כל הדתות – כולל חגי ישראל. התלמידים הבוגרים נבחנים בבחינת הבגרות הבריטית.

ג’ין וולקר-ארנוט (1834-1911).

שער בית הספר טביתא המנוהל בחסות הכנסייה הסקוטית ברחוב יפת 21-23

מצבת הגב' ארנוט.

צילומים: שמואל גילר, 2011.

ישראלית וסקוטי מברכים בשם מחזורי שנות השישים


במוצאי שבת האחרון נערכה ארוחה חגיגית לציון 150 לייסודו של בית הספר טביתא ביפו, בנוכחות מאות בוגרים. עשרות רבות הגיעו מרחבי העולם, ביניהם בוגרים שסיימו את לימודיהם לפני 50 שנה, וגם בני משפחתה של המייסדת ג’ין וולקר-ארנוט. בית הספר הוא הוותיק ביותר בארץ הפועל עד היום.  בארוחה השתתפו גם יהודים רבים שלמדו בבית הספר, ונפגשו לראשונה עם חבריהם לספסל הלימודים שהגיעו לאירוע. רבים מהתלמידים היו בני הסגל הדיפלומטי, והם משרתים היום בשרות החוץ של ארצותיהם. בית הספר בו לומדים בני כל הדתות, מכארבעים לאומים שונים, מחנך לסובלנות וכיבוד הדדי, ותלמידיו המתקבלים לאחר מבחני כניסה, ומגיעים להישגים גבוהים בלימודים. בין המברכים באירוע היה נציג אוניברסיטת קולומביה, ששיבח את המוסד ומנהלו מר אנטוני שורט, גם בשם אוניברסיטאות אוקספורד וקמברידג’, על הישגיו. לתשואות רמות וברכות של כל הנוכחים זכה המורה הוותיק למתמטיקה, מר מוחמד אבו קעוד מיפו, בן 72, שהחל ללמד במוסד לפני 50 שנה, וממשיך גם היום.


שמואל גילר, 18.3.2013

תלמידות בית הספר בשיעור רקמה, 1925. מתוך הארכיון הציוני המרכזי.

מבנה בית הספר טביתא. הצילום מופיע על פרסום לקראת יובל ה-25 בשנת 1888.

לקריאה נוספת:   רבת מעשים טובים ומרבה בגמילות חסדים  מאת שמואל גילר, עתמול 227.  אתר האינטרנט של בית הספר טביתא.

.

ערכים בסביבה

.

מצדית סידני סמית / בית החולים הצרפתי

בית הספר סנט ג'וזף 

בית הקברות האנגליקני

בית החלוץ