שכונת מורי הגימנסיה  מאת פיני בן-שחר

תל אביב נוסדה בשנת 1909, בהגרלת שישים המגרשים שעליהם נבנו הבתים הראשונים. כשבניין הגימנסיה הושלם, לא היה מקום לכל המורים שגרו ביפו. לא היו מגרשים נוספים לחלוקה ולא היו בתים להשכרה. בעקבות זאת הוחלט לקחת חלק מהשטח המקורי של הגימנסיה ולהקים עליו בתים למורים.

בתל אביב בהיווסדה היו חמישה רחובות ובעקבות בניית הבתים למורים צץ רחוב נוסף: השחר, על שמו של העיתון העברי. בפינת הרחוב גר מוסינזון. בית זה הפך אחר כך לבית אחד העם. כשחזר בוגרשוב היה צריך לדאוג גם לו וביתו נבנה על מגרש אחר משטח הגימנסיה. לרחוב שבו הוקם ביתו לא היה שם והוא נקרא מונטיפיורי. הודות לגימנסיה התרחב שטח העיר בראשיתה של תל אביב. כל אדם שהתווסף היה תרומה. העיר התפתחה אורבנית בזכות הגימנסיה - בית ספר שהשפיע על סביבתו. 

שולה וידריך מוסיפה כי בספר תל-אביב בעריכת דרויאנוב נכתב: "השטח אשר ליד הגימנסיה בפינת הרצל ורחוב השחר של עכשיו - הוקצה אפילו בלי הגרלה לחברים מבין המורים, כדי שבתיהם יהיו סמוכים לגימנסיה".  בהערה לטקסט נרשם שקרבת בתי המורים לגימנסיה נוצרה מהצורך להגן על בית גימנסיה הרצליה במידת ויותקף: "לפי דבריו של גולדמן, היו שחששו להתנפלות מצד הערבים על הגימנסיה, ולפיכך בקשו המורים להיות סמוכים לה כל שעה".

דני רכט מוסיף: בתי שכונת המורים הקטנה נבנו בצידו המזרחי של רחוב השחר ובתחילת רחוב מונטיפיורי, בצמוד למגרש גימנסיה הרצליה. בפינת רחוב השחר ורחוב אחד העם התגורר המחנך ד"ר מוסינזון. בבתים לצידו התגוררו ד"ר מטמן מייסד הגימנסיה (מס' 11), מנחם שינקין (מס' 9), ואליהו ברלין חבר הוועד המפקח של הגימנסיה, שהתגורר בשכירות בבית ד"ר יונס (מס' 7). על רוב שטח בתי המורים נבנה בשנות השישים מלון המגדל. בלובי המלון שולבה עבודת פסיפס של נחום גוטמן המתארת את העיר בראשיתה. לימים נרכש המבנה על ידי הבנק הבינלאומי ולובי המלון לשעבר הפך לחלק ממבואת מגדל שלום.

הבתים בצידו המערבי של הרחוב אינם קשורים לגימנסיה ולמוריה: מלון הרצליה (בית ספר השחר), בית מרים יפה (מס' 4), בית סגל "השני" (מס' 8) והגן לדוגמא. שהוחלט כשהרחוב השישי בשכונת תל-אביב יקרא בשם יהודי-רוסי (סמאָלענסקין) הביעו רבים התנגדות בטענה כי לא ראוי שרחוב המורים בעיר העברית הראשונה לא יקרא בשם עברי. על כן הוחלט לקרוא לרחוב על שם הירחון העברי השחר שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בעיר וינה בשנים 1885-1868. שנים אחר כך "זכה" סמולנסקין (1842-1885) לרחוב על שמו - רחוב קצר באדמת שכונת בנק המזרחי (תל נורדאו צפון) המחבר את רחוב דב הוז לרחוב בן יהודה.

.

.