בתי בלובשטיין ברחוב לילינבלום מאת פיני בן-שחר

ד"ר יעקב בלובשטיין-סלע נולד ברוסיה בשנת 1880. את בית-הספר התיכון סיים בעיר באקו (עיר הנפט) לשם עברה משפחתו. בעת לימודיו באוניברסיטה בעיר פולטבה, התרועע עם דב בורוכוב ויצחק בן-צבי (לימים נשיאה השני של מדינת ישראל), ובהשפעתם התקרב לרעיון הציוני. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל ועשה את כל ההכנות להקים בה את ביתו בגבול אחוזת בית (במגרש שלא הורגל בהגרלה ההיסטורית – היו מספר מגרשים כאלה). הוא חזר לרוסיה להסדרי את ענייניו. באיטליה "תפסה" אותו מלחמת-העולם הראשונה, והוא נאלץ להתעכב שם עד גמר המלחמה.

בשנת 1920 חזר ארצה ובנה שני בתים ברחוב לילינבלום 36 ו-38, בגבול אחוזת בית. לבקשתו של מאיר דיזנגוף, לקח על עצמו את הטיפול בנושא התרבות בעיר. התמסר להפצת השכלה ותרבות בעם, ארגן הרצאות, ובעצמו היה מרצה בנושאים שונים. ביוזמתו נוסד בשנת 1925 אולם בית העם בקרן הרחובות בן יהודה ושלום עליכם (כיום בית אל על), שם ניתנו בלילות שבת ובבוקרי שבתות הרצאות בענייני ספרות, פילוסופיה ועוד.

בהשפעתו של אחיה, הפכה רחל המשוררת לציונית והקדימה אותו בעלייתה ארצה (ב-1909) יחד עם אחותה המוסיקאית, שושנה בלובשטיין. בבואה ארצה הצטרפה למחנה חלוצי העלייה השנייה והייתה לפועלת חקלאי בחוות כנרת, שנוהלה על-ידי חנה מייזל. בשנת 1913 יצאה רחל להשתלם בחקלאות בטולוז אשר בצרפת ושם התעכבה עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 חזרה רחל לארץ באונייה 'רוסלאן', האונייה הראשונה שהגיעה מרוסיה לאחר תום המלחמה. עמה עלו גם האב והאחות, בת-שבע גולדשטיין.

עקב מצב בריאותה הרעוע, נאלצה רחל להפסיק את עבודתה בחוות כנרת ועברה להתגורר בבית המשפחה שברחוב לילינבלום, אך לא לתקופה ארוכה. כדי לא להיות לטורח על בני משפחתה, שכרה לה חדר בבית ליפמן לוינסון ברחוב בוגרשוב, קרוב לים. בשנת 1931 נפטרה והובאה לקבורה לחופה של הכנרת, שאותה אהבה כל כך ונתנה לכך ביטוי בשיריה אשר כה התחבבו על כל שדרות העם.

.

.