בית אברהמזון מאת שולה וידריך

עבודתי כחוקרת העיר תל אביב מקבילה לעיתים לעבודה של בלש. איסוף של מידע ורמזים, עד לגילוי התמונה כולה. בתחילת שנות התשעים הגיעו לידי חומרים מעזבון האדריכל אלכסנדר לוי. בעזבון נמצאו צילומי כל הבתים שתיכנן בתל אביב. אך לא צוינו הכתובות. כך מצאתי אז את עצמי מנסה לזהות ולמפות את הבתים המופיעים בצילומיו.

במרכז אחת התמונות מהעזבון נראה כד גדול. מאחר ובית הדקל ביצבץ משמאל, זיהיתי שהכתובת האמורה היא נחלת בנימין 6. השלב הבא היה פתיחת תיק הבניין בגנזך הטכני במנהל ההנדסה. אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי כשראיתי את התכניות המקוריות לראשונה. תכניות הזהות לצילום שהיה בידי, חתומות על ידי האדריכל אלכסנדר לוי. מעיון בתכניות הבית אפשר להבין שלוי תכנן מדי פעם גם בתים צנועים, כמו בית אברהמזון, בהתאם לאידיאולוגיה שלו ולא רק בתי חלומות לעשירים כמו בית הפגודה, בית עמנואל טובים, בית עקיבא אלפס ובתים אחרים שבנה בתל אביב של שנות העשרים).

אחד מהמבצעים הבלשיים שלי לאיתור ומיפוי כל בתי אלכסנדר לוי היה סביב הבית ברחוב נחלת בנימין 6. בעיזבון של לוי מצאתי את כל תצלומי הבתים שתכנן ללא ציון כתובות. לאחר שאיתרתי את מיקומו בעזרת הכד בצד ימין של התצלום, מצאתי את התכנית המקורית של הבית בתיק בניין ואכן התכנית זהה למבנה שבתצלום. בשלב בא הגעתי אל המקום והקפתי את המבנה (שאינו מזכיר כלל את המבנה שבצילום) בתקווה למצוא איזשהו פרט מהתכנית המקורית. סיבוב שלא הניב תוצאות. בהמשך, נכנסתי אל חדר המדרגות. כאן מצאתי את הקשת המחודדת האורגינלית מעוטרת בסבכת מתכת, הנראית היטב במרכז הצילום. לא התאפקתי ושחררתי צהלת שמחה. בעל חנות התמרוקים הסמוכה (שחדר המדרגות משמש מחסן לחנותו) נבהל והגיע. בהתרגשות, ניסיתי להסביר לו את חשיבות הקשת המקורית שמצאתי (אגב, פרט יחודי זה לא עזר למבנה להיכלל ברשימת השימור העירונית). מאז אני מבקרת בקביעות עם קבוצות מסיירים בחדר המדרגות של המבנה, שחיצונית נראה חסר כל יחוד.

משה אברהמזון נולד בוילנה (Vilnius) בירת ליטא. מהמאה ה-17 ועד השואה היתה העיר מרכז שוקק לחיים יהודים" מלימוד תורה והגאון מווילנה (על שמו רחוב הַגְּרָ"א בקרבת שכונת נווה שאנן) ועד לחוגים סוציאליסטים רדיקלים. מסיבה זאת כונתה העיר: ירושלים דליטא (ירושלים של ליטא). בבגרותו עסק אברהמזון במסחר. הוא היגר ללונדון, בירת האימפריה הבריטית ומרכז הסחר העולמי אז) ומשם המשיך לקנדה. עלה לארץ ב1920 והיה מיודד מאוד עם ביאליק. אשתו נחמה היתה ידועה בטוב ליבה ועסקה במתן בסתר לנצרכים. משה אברהמזון נפטר בשנת 1937 בכפר סבא.

אגב, בית צנוע נוסף, זהה לבית אברהמזון בצורה ובגודל, זיהיתי בגבול שכונת נחלת בנימין ההסטורית. הבית האמור שניצב בעבר ברחוב קלישר 25 נהרס, במקומו נבנה מבנה מסחרי שהוסב ומשמש כיום כמלון בוטיק.

.

.