הבאלדייה (בית עיריית יפו) מאת שמואל גילר
עד לחודש יוני 1937 שכנה עיריית יפו בבניין הצמוד לבית הסראייה (ארמון הממשלה) בכיכר השעון. מועצה עירונית (מג'לס אל באלאדיה) הוקמה לראשונה ביפו באוקטובר 1871. היא מנתה ארבעה מוסלמים, ארבעה נוצרים, שני אזרחים זרים ויהודי אחד. הם נבחרו מקרב נכבדי העיר. בחירות ראשונות למועצה התקיימו בשנת 1913, וחברי המועצה נבחרו על ידי שבע מאות בעלי זכות בחירה, מתוכם עשרים וחמשה יהודים. חברי המועצה היהודים היו ניסים קורקידי ודוד מויאל. בשלהי התקופה העות'מנית שרתו מאיר דיזנגוף ויוסף אליהו שלוש כחברי מועצת יפו. העירייה פעלה תחת מושל העיר (הקאימקם), והיא עסקה בנושאי תברואה, פיקוח על השווקים, גביית מיסים עירוניים ופיתוח.
עד ההכרזה על תל-אביב כמועצה עצמאית בתאריך 11 במאי 1921, היא הייתה כפופה לעיריית יפו. בחירות ראשונות בתקופת השלטון הבריטי נערכו במאי 1927, ולאחר מכן ביוני 1934 ואפריל 1947. בראשית פעולתה שכנה העירייה, ככל הנראה, בתוך העיר העתיקה. בית הבלאדייה בכיכר העיר, שהיה בראשיתו בניין חד קומתי, שימש את שרות דואר המרכבות הטורקי.
עם פירוק חומת העיר, החל משנות השבעים של המאה התשע עשרה, התפתח האזור שבחזית שער העיר לכיכר השוק העירוני. בתחילה רוכזו דוכני הממכר במתחם מגודר במרכז הכיכר, אולם עם בניית סוק אל-דיר, המרכז המסחרי המפואר של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, בראשית שנות התשעים, הפך מרכז הכיכר לגן ציבורי ובמרכזו בריכת מים ומזרקה.
בית הסראייה הסמוך נחנך בשנת 1897, והעירייה החלה לפעול בשנים אלה בקומות העליונות של בית הבאלדייה עד שעברה לבניינה החדש בשדרות ירושלים. הבניין, הניצב ליד שרידי בית הסראייה, שופץ לפני בשנים 2007-2008 בידי ממשלת תורכיה כדי להפכו למרכז תרבות. עקב הרעת היחסים בין המדינות נעצר המיזם.
