שיכוני חסכון יפו  מאת דני רכט

בשנים 1949-1956 כיהנה גולדה מאיר כשרת העבודה. באותה תקופה היה זה משרד ממשלתי חשוב אשר חלש על תחום התעסוקה ועל תחום השיכון (לימים יהפוך אגף השיכון במשרד העבודה למשרד עצמאי ממשלתי עצמאי). כשרת העבודה היתה גולדה מאיר אחראית על נושא הדיור בישראל הצעירה, שהתמודדה עם גלי עלייה עצומים ועם הצורך הדחוף לספק קורת גג למאות אלפי עולים חדשים כמו גם לתושבים ותיקים. הממשלה ראתה בפתרון מצוקת הדיור יעד לאומי עליון והשקיעה מאמצים כבירים בקידום פרויקטים של בנייה ציבורית. 

פרויקט השיכון העממי היה במידה רבה 'הבייבי' של גולדה מאיר. במסגרת זו נבנו באמצע שנות החמישים גם שיכוני חסכון. השם הוא קיצור של מפעל חיסכון ושיכון - מפעל של אגף השיכון במשרד העבודה. מדובר בשיכוני רכבת ביפו בני שלוש קומות ממערב לשדרות ירושלים בין שדרות הבעש"ט לרחוב בת עין. בניית שיכונים בהיקף רחב בשנות החמישים והשישים נועדה לספק מענה לגידול העצום באוכלוסיית ישראל בשנים אלו. יפו הנטושה חלקית שימשה כר פעולה נרחב לפעילות ממשלתית זאת. בחלקו הדרומי של השיכון הוקמה צרכניה שהפכה בהמשך למועדון ההסתדרות בשדרות הבעש"ט. בקרבת השיכונים, בשדרות ירושלים, הוקמה תחנת הרכבת הקלה של הקו האדום.