מקאם אלעג'מי  מאת אורי טל

א-שיח' אבראהים אלעׇגׇ'מי شيخ ابراهيم العجمي  (נקרא גם שיח' אבראהים ומקאם א-שיח' אבראהים אלעג'מי) נמצא ברחוב הספינה ביפו, על הצוק שמעל הים, בתוך שכונת אלעג'מי, מערבית ובצמוד למסגד אלעג'מי, ובסמוך לבית הספר חסן ערפה. בצדו הדרומי של מבנה הקבר ישנו בית קברות קטן. א-דבאע' בספרו מביא שתי גרסות המצוטטות מספרו של מג'יר א-דין לגבי זהותו של אותו קדוש שנקרא אבראהים אלעג'מי ומציין שייתכן שהמדובר באותו אדם. האחת היא ששמו היה בֻּרְהאן א-דין אבראהים אלעג'מי א-שאפׅעי הנזכר בספרו של מג'יר א-דין בהקשר לאביו פׇחֶ'ר א-דין עֻתְ'מאן שחי בירושלים במחצית הראשונה של המאה 14 ונמנה על חכמי הדת בה. השנייה ששמו היה עׅז א-דין אבּוּ מחמד עׇבֶּד אלעׇזיז אלעג'מי אלאׇרְדׇבּילי. מג'יר א-דין מספר עליו שהוא שרת כאיש דת בירושלים והפך את המדרסה אלמֻחׇדׇתְ'יׇה הנמצאת ליד שער אלעׇ'ואנְמֶה בעיר העתיקה להקדש בתאריך 14.11.1360. א-דבאע' מייחס לו בטעות את השם אבראהים אלעג'מי בו בזמן שאצל מג'יר א-דין אותו הוא מצטט, לא קיים השם אבראהים ולכן זיהוי זה מוטל בספק. 

על שמו של בעל הקבר נקראים ביפו גם המסגד וגם השכונה אשר נבנו בשלהי המאה ה-19. מפאת חולשתן של הגרסות באשר למקורו של השיח' וקדושתו, לצד חוסר יכולתם של תושבי העיר לספר אודותיו, סביר יותר להניח כי המדובר בקדוש מקומי בן המאה ה-18.ספרי המדריכים של תקופתנו מייחסים לו את חברותו לנביא מחמד, למרות שאין לכך כל ביסוס במסורת המוסלמית. לעומת זאת הגיעו אלינו מסורות שהן בגדר אגדות אודותיו. אגדה עממית אחת מספרת כי שיח' אלעג'מי התעופף מתוך ספינה שעברה בקרבת מקום ונחת ביפו, או שהגיע ישירות מפרס. הוא הקים לו בקתה בשטח העיר ובה ישב ועשה מעשי ניסים. המסורת שסופרה מפי תושבי העיר אומרת שיוחסו לו כוחות מרפא ותכונות כישוף מאגיים ושהיה נוהג לכתוב קמעות לאנשי העיר. אחד הניסים שלו התבטא בחיסון ילדים כנגד עין הרע של הקנאים. מסופר שהמלאכים הם אלו שלקחו על עצמם לקבור אותו עם מותו. תושבי יפו נהגו לחגוג לכבודו במשך יום אחד בשנה, בזמן חג הפסח של היהודים והפסחא של הנוצרים.

תרגום המילה הערבית הוא הנוכרי, הפרסי, או זה שאינו דובר ערבית. ערביי ארץ ישראל נהגו לתת את השם אלעג'מי לכל דמות קדושה שהייתה בסביבתם ואשר לא ידעו מי היא או שלא ידעו דבר על מקורותיה, מלבד העובדה שמקום האתר הקדוש היה קיים בסביבתם. על מפת ארץ ישראל ניתן למנות 71 אתרי קודש הנושאים את השם אלעג'מי. אל חלק מן האתרים ששמם היה אלעג'מי נלווה שם פרטי כמו מחמד (מחמד אלעג'מי), או אחמד וחלקם שמות פרטיים שונים. חוקרים ניסו למצוא מכנה משותף לאתרים בעלי שם זה אך ללא הצלחה מרובה. 

בלדנשפרגר מספר כי כל השיח'ים האלה השתייכו למסדר סופי בשם אלעג'מי אשר תכונות הקדוש שלו היו זהות. הקדוש המכונה אלעג'מי מאופיין במסורות אלו כרגזן, נקמן, שאינו סולח לאלה החודרים לתחומו וממית אותם על המקום וכאיש ריב ומדון כלפי אויביו. לחלק מאתרי קודש אלו יש סיפור או אגדה המלווים אותו. היה ניסיון ליחס את האתרים האלה למקורם הפרסי של נושאי שמותיהם ובכך להצביע על אופיים השיעי של הקדושים, אך התברר שרוב כנויי אלעג'מי שייכים דווקא למוסלמים סונים ולא לשיעים, ולא נמצא אף קבר שיח' בשם אלעג'מי אשר מקורו פרסי. אויביהם העיקריים היו הקדושים הדרווישים הסופיים וכל צאצאיהם וחסידיהם של אותם קדושים שחששו מאד ממפגש אתם. התקפותיו של אלעג'מי על אויביו נערכו בדרך כלל בלילה ורק אלה שהותקפו יכלו לראות את דמותו. בקרב ערביי הארץ נחשבים הקדושים המכונים אלעג'מי כנחותים בדרגתם משאר הקדושים.

.

.