השנאי בשדרות ירושלים  מאת דני רכט

עוד בטרם ניתן אישור עקרוני מטעם עיריית יפו, התחילת פריסתה של רשת החשמל של פנחס רוטנברג  גם בעיר הערבית, נבנו בשטח יפו שלוש תחנות השנאה (טרנספורמציה): בכניסה לשכונה הקופטית, בדרך יפו תל אביב ליד ואלהלה ושכונת מרכז מסחרי, ותחנת השנאה בתחילת שדרות ג'אמל פחה (קינג גורג' ואח"כ שדרות ירושלים לאחר קום המדינה). בשונה מהתחנה הראשונה ומשתי תחנות השנאה אחרות שניצבו לצד רחוב אלנבי, שתוכננו על ידי אלכסנדר ברוולד בסגנון מזרחי. תוכננה התחנה בשדרות ירושלים (כמו גם זאת הניצבת לצד דרך יפו ת"א) ע"י ריכרד  קאופמן בצורת מגדל מאסיבי חסר עיטורים ובעל  קירות משופעים. לימים נוסף לבית השנאי אגף נוסף, מוארך בעל חלונות עגולים המזכירים אוניה. המבנה אמנם היה קטן, אך כסמל למודרנה שהגיעה ליפו בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, בלט בנוכחותו ואף שופץ על ידי העיריה בסוף שנות השמונים.

לפי תוכנית הקו האדום, אמורות היו מסילות קו הרכבת הקלה לעבור משני צידי מבנה השנאי. בסקר תיעוד על השנאים ביפו, שנעשה בשנת 2006 במימון חברת החשמל הובהרה חשיבותו של האתר. ונאמר בו בין השאר: "...אין ספק, כי חשיבות המבנים טמונה בערכם ההיסטורי והאדריכלי, כציוני דרך חשובים בסיפור תולדותיה של חברת החשמל והעיר תל אביב יפו...". למרות שהשנאי היה מבנה איכותי ובנוי היטב, לא רצתה החברה המקדמת את פרוייקט הרכבת הקלה לשאת בעלויות השימור. 

כך, ללא כל דיון ציבורי, יזמה החברה בשיתוף עם העיריה, את הריסתו שנעשתה בליל חורף גשום וקר (ובהעדרות סקרנים) באחד הלילות האחרונים של דצמבר 2007. תגובת העיריה היתה: "המבנה עמד באמצע השדרה, היווה מפגע סביבתי והפריע למרקם מתחם הרחוב ולשדה הראייה של הנהגים הנוסעים בו. לפיכך, עיריית תל אביב יפו ביקשה הוצאת היתר הריסה שאושר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה".

אישור לחיבור העיר יפו לרשת החשמל של רוטנברג ניתן ב-12 בנובמבר 1923. ארבעה ימים אחר כך הגיע רוטנברג עם מושל המחוז הבריטי אל מבנה השנאי בשדרות  המלך ג'ורג'. המושל לחץ על מתג ההפעלה "ושפע של אור האיר את כל רחוב בוסטרוס" כפי שדווח בעיתון הארץ יומיים אחר כך.

.

.