בית יצחק חיותמן מאת דני רכט

עוד בטרם היה יצחק חיותמן (1867-1938) ממייסדי תל-אביב, העיר העברית הראשונה, הוא היה ממייסדי מטולה, היישוב העברי הצפוני ביותר בארץ. חיותמן שנולד באוקראינה ונחשב כבר בנעוריו לעילוי, היה איש רב פעלים. נתפס מגיל צעיר לציונות ושאף לעלות לארץ. בשנת 1890 עלה ארצה. הוא עבד בכרמי ראשון לציון והיה שותף בהקמת אגודת פועלים, אחר כך עבר להיות סגנו של דיזנגוף בניהול בית חרושת לבקבוקים בטנטורה ובשנת 1896 עבר למושבה מטולה שנוסדה בתמיכת הברון.

ליפו הגיע יצחק חיותמן בשנת 1905 כסוכן הראשי של חברת זינגר ושם בפגישות עם עולים ועם ותיקי הישוב הגה על הקמת שכונה עברית מסודרת. יצחק חיותמן נחשב לאחד מחמשת מייסדי תל-אביב. בזכרונותיו תיאר חיותמן את ההתארגנות שהובילה לייסוד השכונה: "מרגע שנכנסתי לכהן כמנהל ומפקח של חברת 'זינגר' ביפו, בשנת 1905, התמכרתי לרעיון של יצירת שכונה יהודית מסודרת ולה בתים, חצרות, גני עצים ופרחים, כמו במושבות. כדי להגשים את שאיפתי, באתי בדברים עם העסקן החשוב, מר יחזקאל דנין ושנינו החלטנו לממש את הרעיון של יסוד שכונה עברית. החילותי לבוא בדברים עם אחדים מכרי וביחוד עם אנשי השדרות העממיות שבהם. הכינותי הצעה בכתב, ובמוצאי שבת, ש' נחמו בשנת תרס"ה (1905) כינסנו אסיפה מצומצמת בביתו של א.נ. צדיקוב, שגר אז בחצרו של יחזקאל דנין. לאסיפה באו ה"ה צדיקוב, אהרון גינזבורג, ח. רוזנפלד וצ. מילשטיין. קראתי לפניהם את הצעתי והמוזמנים קיבלו בשמחה את הרעיון לכונן פרבר יהודי מסודר ונטוע גנים, אבל פקפקו בדבר האפשרות להגשמתו. בינתיים גברה העליה ובין הבאים היה ד"ר ליאו כהן, מחשובי העסקנים הציוניים, שהכרתיו עוד בקישינוב בזמן שפעלנו יחד בחוגי חובבי ציון. ד"ר כהן קיבל את תכניתי בשתי ידיים והתמכר לה בכל חום נפשו, אחרי הבטחת וולפסון, הראיתי למר ספיר, סמן מנהל אפ"ק, את פרטי תכניתו, והוא אמר לי: "עליך לצרף לתכנית אנשים אמידים וביניהם תכניס ב"קונטרבנדה" כדי שליש המספר או מחציתו, חברים שאמצעיהם מצומצמים, דיזנגוף בא לארץ כמנהל חברת "גאולה" ומיד מסרתי לו מה פעלנו בקשר לתכנית השכונה. בו בזמן עלה לארץ מר עקיבא וייס, שבא לדון בסימטה שבה גרנו, וגם לו מסרתי על פרטי התכנית. החברה שלנו גדלה והחילונו להתאסף לעיתים קרובות יותר. החלטנו לצרף את מר ד. סמילנסקי, שגר בשכנות עם וייס והוא היה רושם הפרוטוקולים. באופן כזה נוצר מעין ועד מצומצם של חמישה, שקיבל עליו את התפקיד של הגשמת רעיוננו".

גם אחרי שבנה ביתו והתיישב ברחוב יהודה הלוי 34 המשיך חיותמן בפעילותו להרחבת היישוב, ונטל חלק בהקמת שכונות ויישובים. הוא היה מיוזמי שכונת נווה שאנן, רכש בית ערבי חרב בגבול השכונה החדשה ובנה במקומו בית מסחר. בשטח הבית נבנה בשנות החמישים קולנוע מרכז. יצחק חיותמן נפטר בשנת 1938 בגיל שבעים ונקבר בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. רעייתו, חיה-גיטל לבית לרמן אשר נפטרה שנתיים אחריו, סבלה רבות במהלך הקמת היישוב בארץ ישראל. בתחילה חיכתה בחו"ל בבית אביה, ומשהגיעה ארצה עם ילדיהם, עבר יצחק לעבוד עם דיזנגוף בטנטורה, והיא חלתה שם במלריה. מטנטורה עברה המשפחה אל רחוב המליונרים באלמחטה (שכונת התחנה), וממנה לבית שנבנה ברחוב יהודה הלוי. חיה-גיטל נטמנה לצד בעלה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. בספר 'עם יצחק חיותמן מייסוד מתולה ותל-אביב' מגולל זכריה חיות (חיותמן) בנם של יצחק וחיה את תולדות המשפחה. לזכרו של יצחק חיותמן נקרא רחוב בשכונת צמרת, מעט צפונה מכיכר המדינה, סביבה שרוב רחובותיה מנציחים את מייסדי תל אביב.

בבית חיותמן פעל משנת 1911 או 1912 גן ילדים של הגננת טובה חזקינה. לימים הפך לגן ילדים עירוני א' ונדד למבנה שהוקם במיוחד למטרה זאת ברחוב מרכז מסחרי (רחוב מטלון 66 כיום). לאחר מעבר גן הילדים הושכר המבנה ב-1923 לבית הספר החדש תחכמוני לבנות. שלוש שנים אחר כך עבר המוסד החינוכי לביתו הקבוע ברחוב העבודה ונקרא בית הספר תלפיות.

בשנת 1977 רכש בנק לאומי את הבית ולאחר פינוי כל הדיירים המוגנים נהרס בית חיותמן.

.

.