בית גילוץ ברחוב אחד העם  מאת אבי משה-סגל

דבורה גילוץ לבית לוין נולדה בעיירה קטנה בקרבת ויטבסק (רוסיה הלבנה) בשנת 1884 ועלתה לארץ עם משפחתה כילדה בת 13 בשנת 1897 בשלהי העלייה הראשונה. המשפחה התיישבה בראשון לציון ובה גדלה והתחנכה דבורה, שלמדה בנעוריה מלאכה. מנחם גילוץ נולד בשנת 1884 בעיירה קטנה בפלך קובנה שבליטא. בילדותו ובנעוריו קיבל חינוך דתי, היה תלמיד ישיבה ונסמך לרבנות בגיל צעיר. בנעוריו שילב בין לימודי תורה ללימודים כלליים והתכונן ללמוד הנדסה. אולם בעת שהתגורר בוורשה תנועת ההשכלה ההתעוררות הציונית משכו אותו אליהן והוא עזב את עולם הישיבות ואת דרך החיים המסורתית שעליה גדל. בוורשה של 1904 נעשה פעיל ציוני בולט והיה ממייסדי 'מפלגת פועלי ציון' יחד עם יצחק טבנקין ודוד בלוך. באותה שנה, ראשית העלייה השנייה, מימש מנחם גילוץ את החלום שדבק בו והפליג לארץ-ישראל בראש קבוצת חלוצים והוא עלם בן עשרים. ב-1908 נישאו ביפו דבורה העלמה מהעלייה הראשונה ומנחם, העלם מהעליה השניה. יחד, נימנו בני הזוג על קבוצת המייסדים של אחוזת בית בה יחיו זה לצד זה בדרך חיים עירונית יהודים שיגיעו ממקורות מגוונים ויהיו בעלי השקפות שונות.

דבורה ומנחם גילוץ היו בין הצעירים יותר בקבוצת המייסדים ובין הפעילים הבולטים בענייני ציבור. בהגרלת המגרשים המיתולוגית זכו בני הזוג במגרש שעליו יבנו לימים את הבית ברחוב אחד העם 24, מול גימנסיה הרצליה בה ילמדו ילדיהם. דבורה הקדישה את עיקר זמנה ומרצה להתנדבות למען נזקקים ולגמילות חסדים. מפעל חייה היה הקמתו בתל-אביב של בית ספר מקצועי לתפירה במסגרת 'התאחדות נשים עבריות עממיות' שתכליתו היתה לקדם עצמאות כלכלית בקרב הנשים בעיר ולעודד אותן לצאת לעבודה. מנחם התחיל את דרכו ביפו כמנהיג. פועלים כריזמטי, אשר הוביל את חבריו לכינונו של ארגון העובדים 'ברית פועלים' שהיווה גרעין למרכז בעלי מלאכה. לימים פנה למסחר והיה בעל זכיון לממכר יין מיקבי 'כרמל מזרחי' בחנותו ביפו. כאשר נמנעה מיהודים פעילות מסחרית ועסקית ביפו בעקבות מאורעות הדמים של 1921 הוביל מנחם גילוץ את היוזמה להקמתה של שכונת מרכז מסחרי. ועמד בראש ועד השכונה במשך שנים רבות. בראשית שנות העשרים בנה גילוץ בשכונה החדשה את בית גילוץ ברחוב השוק. ובאותו עשור בנה גם מחסן סחורות במקומו בנה בשנות השלושים את בית גילוץ בכיכר המושבות. בפועלו תרם רבות ליצירת אופייה העירוני של תל-אביב - לנגד עיניו ניצבו בעיקר התעשייה והמסחר בתחומיה של העיר המתהווה והגדלה לעבר אופק מטרופוליני.

את תפיסת עולמו ורעיונותיו הפוריים ייצג מנחם גילוץ נאמנה גם בחברותו בועד תל אביב החל משנת 1920. עוד קודם, הוא פעל לבנייתה של שכונת נחלת בנימין והקים את 'אגודת בעלי הבתים' שאיגדה אותם והגנה על זכויותיהם. החלוציות של דבורה ומנחם גילוץ היתה אמנם עירונית באופייה, אולם לא נפקדו ממנה סבל ותלאות שאנו מכירים מחיי החלוצים בהתיישבות החקלאית בארץ-ישראל בשלהי השלטון התורכי העות׳מאני ובתחילת השלטון הבריטי: בייחוד בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר גורשו תושבי תל אביב הקטנה על-ידי ג׳מאל פחה. משפחת גילוץ הצעירה יצאה למסע נדודים מסוכן ומפרך, כאשר דבורה נמצאה בצד התורכי ומנחם בצד הבריטי של המתרס.

בעיצומה של המלחמה ובשיאה של המצוקה בשנת 1917 נולד הילד הרביעי, יהושע, שגדל להיות מהנדס וקצין טכני בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השניה ויחד עם אחיו הגדול ממנו, שלמה, נמנה עם מייסדיו הראשונים של חיל האוויר הישראלי. שלמה גילוץ יסד את מחלקת הבינוי במטה החיל והוביל את פיתוח שדות התעופה הצבאיים ואת אחזקתם. יהושע גילוץ היה מפקדו הראשון של בסיס רמת-דוד וזכה להעברת פיקוד מסודרת יחידה מסוגה מאנשי חיל האוויר המלכותי הבריטי. כותב שורות אלה הכיר את אל״מ יהושע גילוץ ז״ל במשך שנים רבות. בזכותו למדנו להכיר טוב יותר את מקורותיו של בסיס רמת-דוד. שני האחים, שלמה ויהושע, השתייכו מהרגע הראשון לחבורת הפיקוד הראשונה של שירות אוויר ב'הגנה' ושל חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות והשפיעו רבות על הנחת היסודות האיתנים לחיל האוויר לדורותיו.

לאחר קום המדינה היה מנחם גילוץ מראשוני הוגיה ויוזמי הקמתה של עיר הנמל אשדוד, שנים רבות לפני שמשרדי הממשלה נרתמו למהלך זה, וכך למעשה הותיר חותם בשתי ערים. מנחם גילוץ נשאר תלמיד חכם במשך כל ימיו והותיר אחריו מאמרים רבים, שבהם הביע ללא חשש ומורא דעות עצמאיות. הנה דברי ביקורת נוקבים שלו על חלק מהנהגת הישוב בימי מלחמת העולם השניה בעת שהוא עצמו היה חבר ופעיל במפלגה הרוויזיוניסטית: ״... אם מזכירים 'מוסדות העליונים' הכוונה לאלה היושבים בירושלים, ברחביה. משרדים נרחבים, אולמי תפארה, אוטומובילי-לוכס עומדים מוכנים להובילם ממקום למקום בתוך הארץ. גם אווירונים לא חסרים לטיסת חוץ לארץ בכל יום שני וחמישי, כסף לא חסר ...״ (מאמרו 'אוטונומיה' משנת 1940)

בני הזוג גילוץ היו מאחרוני הראשונים: דבורה גילוץ נפטרה בשנת 1972 והיא בת 88. מנחם גילוץ היה אחרון הגברים שחי מבין 66 זוגות המייסדים והלך לעולמו ב-18 בדצמבר 1974 בגיל 90. שניהם נטמנו, זה לצד זו, בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. בני הזוג היו נשואים 64 שנים והותירו אחריהם חמישה ילדים: עמישלום, תהילה, שלמה, יהושע וגאולה. למרבה הצער, בית גילוץ ההיסטורי, ביתם של דבורה ומנחם ברחוב אחד העם 24 נהרס בפברואר 2005. עיריית תל-אביב - יפו הנציחה את זכרם של דבורה ומנחם גילוץ ברחוב בשכונת צמרת, שבשמות ברחובותיה הונצחו כמה ממייסדי תל-אביב.

תודה לפרופ׳ הראל גילוץ, לגדעון גילוץ ולצחי גילוץ.

.

.