בית המכס בנמל יפו  מאת שמואל גילר


בית המכס הראשון נבנה בראשית שנות השישים של המאה ה-19 על מקומו של שער הים ההיסטורי בחומת יפו, מול הפרצה בריף הסלעים דרכה נכנסו הספינות לנמל (הבועז). הסחף שהביאו עמם הגלים יצר רחבה יבשתית קטנה שאפשר ירידה אל החוף. ניתן לראות את בית המכס בצילום הצרפתי בונפיס מראשית שנות השבעים של המאה ה-19. מדרגות האבן לצד הבניין נבנו באוקטובר 1864, ועיתון המגיד סיפר על כך. כאן החל בשנת 1865 ר’ חיים שמואל שמרלינג לעסוק בעמילות מכס. 

בית המכס השני נבנה בשנת 1887 כחלק ממבצעי הבנייה והפיתוח שקודמו בתקופת שלטונו של הסולטן עבדול חמיד השני. בחזית בית המכס נבנתה רחבת כניסה מוגבהת אליה הובילו מדרגות מהים, ואת פני העולים היו מקבלים שוטרי הנמל שניצבו בצריפי עץ אותם ניתן לראות בצילום מסוף שנות התשעים. על מדרגות אלה עלו כל העולים לארץ מאז העלייה הראשונה, ולכאן הגיע (1898) גם תיאודור הרצל כשבא לארץ במטרה לפגוש את קיסר גרמניה וילהלם השני .

עם התגברות העלייה לארץ, נבנה בשנת 1907 אולם רחב ידיים מעל הרחבה החיצונית ושימש כאולם הכניסה לארץ אליו הגיעו עשרות אלפי העולים למן העלייה השנייה ועד העלייה הרביעית. ההרחבה בוצעה בידי יוסף אליהו שלוש ששימש כקבלן עם שותפים נוצרים. את המדרגות שהובילו לאולם (מודגשות בצהוב), עליהן דרכו לראשונה רבבות העולים והצליינים עם הגיעם לארץ-ישראל, ניתן לראות עד היום כשמציצים מעבר למעקה החומה.

את פני העולים שסיימו את הליכי בקורת הכניסה, היו מקדמים חבריהם או קרוביהם שהיו ממתינים לפני פתח אולם הכניסה שנפתח לרחוב הנמל. ניתן לראותם בצילום משנות העשרים, כשאוטובוס ממתין לקחת אותם למקום חפצם. בקומת הקרקע של ההוספיס הלטיני, מעברו השני של הרחוב, היה ממוקם משרד העלייה של וועד הצירים הציוני בו נרשמו העולים והופנו לאכסניות הקליטה. מנהלו הראשון של המשרד היה מנחם שיינקין.

בסוף שנות העשרים התגברה מאוד העלייה היהודית לארץ, והמבנה התורכי הישן כבר לא יכול היה לשמש את הבאים. הבניין נהרס, ובמקומו נחנך ביוני 1931 בית המנהלה ומכס החדש שנבנה בסגנון הבינלאומי, וזכה לשם בית המכס הלבן. הבניין שימש את משרדי מנהלת הנמל, ובחלקו היו אולמות לנוסעים המגיעים, ולמקבלי פניהם. הבניין החדש קידם את פניהם של עשרות אלפי עולי העלייה החמישית שעזבו את אירופה, ובעיקר את פולין, בעקבות האנטישמיות הגואה. עם חנוכת נמל חיפה, באוקטובר 1933, הופנו חלק מהעולים גם לנמל החדש.

בשנת 1965 נסגר נמל יפו והבניין המנדטורי ננטש. חלקו נמסר לשימוש צופי הים והוא שימש כביתם. על גג הבית התמקמה תחנת הרדיו XT4 ששירתה את דייגי הנמל בלב ים. הבניין הוזנח במהלך השנים וחזותו הבינלאומית השתנתה כליל. על אף שהוא הוכרז כבניין לשימור בתכנית המתאר הארצית לחופים, ובתכנית הבינוי של הנמל, החליטה עיריית תל-אביב להרוס אותו כדי שלא יפריע את המבט לים, והיא פועלת כדי לשנות את תכניות המתאר. מנגד טוענת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, כי יש לשמר את המבנה כדי שהמקום ששימש במהלך הדורות כשער הכניסה לארץ הקודש, ובו דרכו לראשונה מאות אלפי העולים לארץ, ישמש כמוזיאון לתולדות הנמל העתיק. המועצה הגישה הצעה לשיקום הבניין, שלדבריה חשיבותו זהה לזו של אליס איילנד בניו-יורק, שהפך לאתר תיירות שוקק.

דני רכט מוסיף: בחודש יולי 2020, 89 שנים ממועד בנייתו, נהרס בית המכס המנדטורי בנמל יפו. 

בית המכס הראשון בצילום של בונפיס. שנות השישים של המאה ה-19.

אליס איילנד שלנו. שער הכניסה לארץ ישראל. בית המכס העות'מני בגלויה מסוף המאה ה-19.

בית המכס העות'מני. צילום משנת 1887.

מדרגות הכניסה לארץ ישראל.

קהל הממתינים בפתח אולם בית המכס.

מועדון ימי הפועל וצופי ים יפו, בבית המכס הלבן. גלויה בהוצאת פלפוט.

בית המכס הלבן. הצעת המועצה לשימור אתרים לשיקום הבניין. הצעת השיקום: אדריכל א.זיו, אדריכל ש. גרואג. הדמיה: אדריכל  ע. קרמר.

נמל יפו ובית המכס המנדטורי בצילום אוויר משנת 1937.

בית המכס העות'מני המורחב שנבנה בשנת 1907, צילום משנת 1918.

בית המכס הלבן. בית המכס המנדטורי בנמל יפו.

.

ערכים בסביבה

.

נמל יפו

בית שמעון הבורסקאי

מסגד הים

אל-קלעה/ מנזר וכנסיית סנט פטרוס