בית הדואר והטלגרף / בנק אשראי מאת דני רכט

כעשרים שנה אחרי שבנה את מקבץ בתי פיינגולד ומלון בלה ויסטה, על שפת הים מערבית לנווה שלום-מנשייה, בנה היזם בעל המעוף שלמה פיינגולד מקבץ בתים נוסף - בתי החלומות של פיינגולד. על מגרש גדול שנרכש ב-1919 בשולי שכונות אחוזת בית ונחלת בנימין, בנה פיינגולד שלושה בניינים מפוארים. הפינתי שבהם היה בית הדואר והטלגרף אשר נבנה, כמו שני בתי פיינגולד הסמוכים, בסגנון מצועצע משהו ומשופע בצריחים, משל היינו במרכז אירופה ולא בחולות תל אביב. הבית אותו תיכנן האדריכל יצחק שוורץ, איכלס את הדואר המנדטורי ואת מרכזיית הטלפונים הראשונה בעיר וכונה בעתונות התקופה - בית השח-רחוק. בראשיתה, היתה המרכזייה מחוברת לחמישים קווים. מה שלגמרי הספיק מאחר ובתל אביב היו רק 25 מנויים לשירות החדשני.

סוף שנות העשרים לא הסבירו פנים לפיינגולד. במאורעות תרפ"ט נרצח אחיו אייזיק בבתי פיינגולד על שפת הים (נטמן בקבר האחים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור) ושנה אחר כך, הוא נקלע לקשיים כלכליים. הדואר המרכזי נדד לביתו החדש ברחוב אלנבי, ובחודש אוקטובר 1930 הוצעו נכסיו למכירה פומבית, בהוראת בית המשפט. בתחילת 1931 פירסמו השלטונות הודעה רשמית על פשיטת הרגל של פיינגולד וגברת מרגרט פלמר. המקום נרכש בסופו של דבר על ידי בנק אשראי.

בנק אשראי נוסד ב-1923 והיה אחד מעשרות בנקים שפעלו בעיר. היו"ר שלו בשנות העשרים היה דיזנגוף והבנק היה פעיל בין השאר, במימון רכישות הקרקע לשכונות אחווה, מורים ופקידי עיריה, שלמה, העם, המעביר, כרם הגרמנים ושכונת יעקב. בתי החלומות של פיינגולד נהרסו ועל המגרש הכפול נבנה בשנים 1936-1937 ביתו החדש של בנק אשראי. הבניין, בסגנון הבינלאומי, תוכנן על יד האדריכל דב קוצ'ינסקי. במקום הכניסה המוגבהת בפינת הרחובות, בחר קוצ'ינסקי לעצב כניסה חדשה בחזית הפונה לרחוב לילינבלום. מתחת לבניין נבנה מרתף ענק על כל שטח המבנה ובו חדר כספות.

ב-1939 הסתבך הבנק ובסופו של דבר עבר המבנה לידי השלטונות ואיכלס את לשכת הגיוס הבריטית ואת משרדי מס הכנסה המנדטורי. בתחילת 1944 הכריז מפקד האצ"ל מנחם בגין מרד בשלטון הבריטי. אחת הפעולות הראשונות היתה התקפה שנערכה ב-27 פברואר על משרדי מס הכנסה בשלושת הערים הגדולות. המשרדים נהרסו לאחר שחולית האצ"ל חדרה לקומת הקרקע והטמינה מטעני חבלה. חוק מס-ההכנסה הופעל בארץ בשנת 1941, ולא זכה לאהדה ציבורית רבה, כך שגם אלה שלא תמכו במלחמת האצ"ל בשלטון הבריטי, לא הזילו דמעה על הפגיעה בגביית מס ההכנסה. אחרי קום המדינה שימש המבנה שורה של מוסדות ממשלתיים: האפוטרופוס הכללי, מס הכנסה הישראלי, חברת 'דיור לעולה' ואת בנק ישראל. במהלך השנים נוספה לבניין כניסה פינתית, בדיוק במקום בו היתה הכניסה לבית הדואר והטלגרף. גם כיום משמש המבנה את הבנק המרכזי.

ד"ר ניר מן מוסיף שלפי דיווחי עיתונות התקופה מתבהר כי משרדי לשכת המס היו בקומת הקרקע, והכניסה אליהם הייתה מרחוב נחלת בנימין 69. משרדי הנהלת הסוכנות היהודית בתל-אביב היו בקומה הראשונה ובקומה השנייה בבניין, והכנסה אליהם הייתה מהכניסה הראשית והמקורית של בניין בנק אשראי ברחוב לילינבלום 37 (בהם משרדו של בן-גוריון ומשרדו של פרופ' יוחנן רטנר, ראש המפקדה הארצית של ארגון 'ההגנה'). ברור גם ש"פיצוץ הבניין" היה בסך הכול פיצוץ תא השירותים בלשכת המס, שנופח בתעמולת האצ"ל.

עוד מידע בראיון שערך ד"ר ניר מן ב-2009 עם הכלכלן דב גנחובסקי, שהיה חבר בצוות ההקמה של בנק ישראל בשנת 1954: לשכת נגיד בנק ישראל בתל-אביב שוכנה בבניין הבנק בפינת הרחובות לילינבלום 37 ונחלת-בנימין 69. השוק השחור בספסרות במטבע זר התנהל מתחת לחלון שלנו. גם בלשכה התל-אביבית נבנו כספות. לבנקים היה יותר נוח להעביר את הכסף לכספות בתל-אביב.

.

.