בית החולים דג'אני (ביה"ח צהלון) מאת שמואל גילר

בית החולים דג'אני נוסד על ידי ד"ר פואד איסמעיל דג'אני בשנת 1933 והיה בית החולים הפרטי הראשון ביפו. ד"ר דג'אני השתלם ככירורג בבריטניה, ולאחר שעבד בבית החולים הממשלתי ביפו, הקים את בית החולים בו היו מחלקות לכירורגיה, עיניים, אף אוזן גרון ולידה. היו בו כ-50 מיטות, ומחלקה לחולים שטופלו ללא תמורה. בצוות בית החולים שרתו גם רופאים יהודים ידועים. רופא העיניים ד"ר ש. הילדסהיימר, בנו של הרב הראשי של ברלין. וד"ר מרכוס זלצברגר, מהראשונים בארץ בתחום אף אוזן וגרון, שהגיע לנתח מהדסה בירושלים. כאחות שימשה יפה בביוף (ברגר). מבנה בית החולים ובית מגורי המשפחה, תוכננו בידי האדריכל יצחק רפופורט.

ד"ר דג'אני נפטר ב-26 ביוני 1940, מזיהום דם בו לקה כתוצאה מדקירה במהלך ניתוח. הוא נקבר בחצר ביתו בבית החולים, שם נמצאת מצבתו. עיריית תל אביב החליטה להנציח את שמו בכיכר הנמצאת ברחוב ציהתל"י הסמוך, וב-26 בפברואר 2012, נחנכה הכיכר בנוכחות ילדיו, נכדיו וניניו, שהגיעו לאירוע מכל רחבי העולם. לצפיה בטקס חנוכת הכיכר לחץ כאן.

לאחר קום המדינה נקרא בית החולים בשמו החדש, צהלון. אך הציבור המשיך לקרוא לו דג'אני. בשנות השמונים הוסב המתחם לבית חולים גריאטרי. בית החולים נמצא בשדרות ירושלים 100 פינת רחוב דר' ארליך (לשעבר רחוב דג'אני).

דני רכט מוסיף: אחרי 1948 פעלו ביפו שלושה בתי חולים: דונולו א', דונולו ב', וצהלון (לפנים דג'אני). משנת 1957 פעלו שלושת בתי החולים במסגרת הארגונית שנקראה: בית החולים הממשלתי ביפו. בבית חולים צהלון, שהמשיך להיקרא דג'אני בפי כל, פעלו מחלקות יולדות, תינוקות (שנקראה אז מחלקת יונקים) וילדים (בצילום. מתוך הארכיון הציוני המרכזי) של בית החולים המשותף. שלושת אגפי בית החולים הממשלתי הועברו בשנת 1980 אל בית החולים וולפסון.

.

.