בית נאמן / בית בן-פורת  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

ביתם של אבא ושרה נאמן, ממייסדי תל-אביב, ניצב בעבר ברחוב לילינבלום 19. ניימן (1872-1960)  לימים נאמן, נולד בליטא. בשנת 1890 עלה אבא לארץ-ישראל עם אחיו. האחים ניימן פתחו בית מלאכה לאותיות ביפו: ציור שלטים, חריטה על מצבות וחותמות. אחר כך למד אבא נאמן מכונאות ויציקה בבית החרושת שטיין ופתח בית מלאכה לעבודות מתכת בסמוך למושבה האמריקאית-גרמנית שעסק בעיקר בייצור משאבות לפרדסים. נאמן ייבא, המציא ושיפר משאבות ומכונות אחרות. כמו כן, לימד צעירים רבים את כל עבודות המסגרות והמתכת. 

אבא נאמן נשא לאשה את שרה מושלי ילידת הארץ, ביתו של אלתר מושלי מראשוני נווה-צדק. שרה נאמן השתתפה בפרנסת המשפחה. היא פתחה בית מסחר שהצליח בניהולה, היתה חברה באגודות שונות והיתה מפורסמת בעיסוקה בגמילות חסדים ועזרה לנזקקים. אבא נאמן תמך באומנויות. הוא השתתף בנגינה בתזמורת והכין את התפאורה להצגת להקת תיאטרון החובבים. לאחר שנפטרה רעייתו החל אף לצייר. שרה נאמן, נפטרה בשנת 1953 והיא קבורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. אבא נאמן נפטר בשנת 1960 בן 89 וגם הוא קבור בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. לזכר שניהם נקרא רחוב קצר - רחוב אבא ושרה נאמן בסמוך למרכז סוזן דלל. 

במקום בית נאמן שנהרס נבנה בשנות השלושים בית בן-פורת למסחר ולמשרדים. על שלט שהוצב במקום לאחר שיפוץ ותוספת בנייה למבנה נכתב: "הבית תוכנן על ידי האדריכלים-מהנדסים יוסף כשדן ואלישע שמשוני בשנת 1935, כבניין משרדים, מעל קומה מסחרית בסגנון הבינלאומי. המבנה לשימור מתוקף תוכנית השימור 2650ב'. המבנה מהווה חלק מ'בלוק' עירוני שתוכנן על ידי אדריכלים שונים במקביל ויוצר רצף של חזית אחידה ומודרנית לשדרות רוטשילד, ולרחובות הרצל ולילינבלום. בחזית המבנה ניתן להבחין בהדגשת אלמנטים אופקים כדוגמת קרניזים, פתחים ומסגרת בנויה מסביב לחלונות הגלריה המסחרית. המבנה מחופה בטיח קרצפוץ ומשלב בקרניז שמעל המסחר אלמנט תאורה מרשים. במסגרת עבודות השימור, שונה ייעודו למגורים ונוספה קומה חלקית. אדריכלות ושימור: אדריכל בני מולכו. תיעוד: אדריכלים אילן קידר וחביבה אבן. יזמי הפרוייקט: אסתר ואליעזר נוי". 

אבא נאמן (ניימאן) באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

אבא נאמן (ניימאן) נולד באלקסוט (ליד קובנה), י"ח אדר תרל"ב (1872), לאביו זאב אריה , תלמיד-חכם ממשפחת רבנים. נתחנך בחדר ובישיבות. נמשך מבחרותו לחיבת ציון ובשנת העליה הגדולה תר"ן עלה ארצה יחד עם אחיו יצחק. בתחילה עסקו שניהם במלאכת האות העברית (חריתת מצבות, חותמות, ציור שלטים) בביתמלאכתם בשוק אל-דייר ביפו- אח"כ למד בבית-החרושת למיכאניקה של שטיין מלאכת חרש-ברזל ומכונאות. בשנות תרנ"ו-תר"ס עבד ביקב בראשון לציון. נשא לאשה, את שרה בת זרח (אלתר) מושלי. יסד בשנת תר"ס ביפו בית-מלאכה וחרושת למיכאניקה ובמשך עשרות שנים חינך בו מאות צעירים לעבודה במתכת. בעיקר התמחה בעשיית משאבות ובשכלולן לשרות החקלאות והפרדסנות. אחת המשאבות שהשתתף בהתקנתה נכנסה להיסטוריה כראשונה בשרות מכבי-אש בארץ, כשנוסדה בזכרון יעקב אגודת הכבאים הראשונה בארץ בשנת תרנ"ז אחרי הדליקה שנפלה שם ביקב.

השתתף בטיפוח הניצנים הראשונים של אמנות הבמה והמוסיקה בארץ, בהכינו בהתנדבות יחד עם אחיו יצחק את התפאורות להצגת להקת-החובבים הראשונה בא"י שנוסדה בתרנ"ד ביפו על-ידי הפועל-העגלון המשכיל חיים חיסין, מוריס שנברג ועוד. אז הציגו את "שולמית" לגולדפאדן (באידית) באולם בית-החרושת שטיין בנוה-צדק (16x8מטר). את העצים להקמת הבמה תרמו סוחרי-העצים יעקב ליטווינסקי ויצחק פרנק ולעשיית הבמה התנדב הנגר פסח אליהו שולמאן. בתור שחקנים השתתפו: חיים חיסין, מוריס שנברג, קלינר מרחובות, גב' סלוצקין מחדרה (בתפקיד "שולמית"), גב' רנדל, מנחם מנדל חנקין, מינקוב מרחובות, אריה וילנסקי מחדרה, האחים אברהם ויצחק פוטרמן - ואת הלווי בנגינה נתן המנגן יוסף הורוביץ (שנקרא "יוסף שפילר"). את ההכנסה בסך 15 נפוליונים הלוו לחברם חיים חיסין להוצאות הדרך כשנסע לאירופה להשתלם ברפואה (ומאז הוא ידוע בתולדות שיבת ציון בשם ד"ר חיים חיסין) . לאחר שנה, בתרנ"ה, הציגה הלהקה ברחובות. את "זרובבל".

כן השתתף אבא נאמן ואחיו יצחק בתזמורת הראשונה שנוסדה בארץ בשנת תרנ"ד בהדרכת המורה פראנק מהמושבה הגרמנית שביפו. שאר המשתתפים היו: אפרים יפה מחברון (מתירגמנו של ד"ר מרק שטיין), יעקב ליטווינסקי, בוריס רבינוביץ, יצחק רבינוביץ, היינריך בלכר, מכס מושלי, נתן קייזרמן, מנדל חנקין, יצחק פראנק (גיסו של אברהם בריל, הפקיד הראשי של יק"א ביהודה). אחרי הכנה במשך שלשה חדשים ערכו קונצרט בראשון לציון, בו נגנו גם "מארש פאלשטין" מיוחד שחיבר בשבילם בוריס אוסובצקי , מפקידי הבארון, אחיו של יהושע אוסובצקי (בוריס אוסובצקי זה יסד בתרנ"ה תזמורת בראשון לציון ובתרנ"ו גם בזכרון יעקב).

השתתף באגודת "אחוזת בית" והיה בין 60 הראשונים שבנו את בתיהם בשכונת "תל-אביב" ובזה הניחו את היסוד לעיר העברית הראשונה. היה פעיל ב"בני ברית" ועוסק בצדקה ובגמילות חסדים בהצנע-לכת. לעת זקנה מסר את מפעלו לגדליה בנו והוא ורעיתו עלו להתישב בירושלים. צאצאיו: יוכבד ; הינדה אשת יהושע אלוף (וולפיאנסקי); גדליה; עזרא; אסתר אשת שמואל שיק; דינה אשת העו"ד יזהר הררי: פרידה אשת טולה זלטקין: צלה אשת נעמן סטבסקי.