❷ תל.אביב.פדיה - בנק אפ"ק "הראשון"

בנק אפ"ק "הראשון" מאת דני רכט

שלט זכרון בכניסה לבית ברחוב יפת 18 ביפו מעיד על ראשית הפעילות הבנקאית העברית בארץ. בתאריך 26 בחודש יולי 1903 נפתח בקומה השניה של הבית הסניף ('המשרד הראשי') הראשון בארץ-ישראל של חברת אנגליא פלשתינה (אפ"ק, חברה שבשלב זה עדיין לא נקראית 'בנק', אך תהפוך לימים לבנק לאומי לישראל) בהנהלתו של זלמן דוד לבונטין. כמעט שנה וחצי קודם, בתאריך 27 בפברואר 1902, נרשמה אפ"ק בלונדון כחברה בת של אוצר התיישבות היהודים מייסודו של הרצל (הזרוע הכלכלית של ההסתדרות הציונית) שעל הקמתה החליט הקונגרס הציוני השני בשנת 1898.

בחוברת מחברת זכרון למלאת עשר שנים לעבודת המוסד הזה (אפ"ק) בארץ-ישראל, נכתב: "יפו היתה מאז השער לעולי ציון וירושלים. החלוצים הראשונים בנו את המושבות אשר ביהודה בסביבות העיר הזאת ותהי במשך הזמן למרכז הישוב העברי. בעיר החוף הזאת הוא גם שוק המסחר היותר גדול בארצנו, ובגלל כל אלו פתחנו פה בשנת תרס"ג את הסניף המרכזי של האפ"ק". מיד אחרי פתיחת הסניף הורה המושל העות'מני על סגירתו. אלא שבהתערבות הקונסול הבריטי דיקסון (ובמסגרת הסכמי הקפיטולציות) נפתח הסניף מחדש. סגנו הראשון של לבונטין בהנהלת 'המשרד הראשי' היה יצחק ליפבסקי ואותו החליף בשנת 1904 אליהו ספיר (תורם המגרש עליו הוקם הגן לדוגמא). פטירתו בשנת 1911 הייתה אבידה גדולה לבנק, מאחר והוא היה בקיא בשפה הטורקית, בענייני קרקעות ובחוקי האימפריה העות'מאנית.

הבחירה לפתוח את 'המשרד הראשי' ברחוב עג'מי (לימים, רחוב יפת 18) היא תוצאה של התפתחות סביבה עסקית בחלק זה של העיר. לצד ציר התנועה הראשי והכיכר המרכזית פעלו גם בנק עות'מן, בנקו די-רומא ובחלקה הדרומי של הכיכר, בסמוך לבית הסראייה החדש, פעל הבנק האנגלו-מצרי. הבית נבנה על ידי משפחת אל-עיסא היוונית-אורתודוכסית.

למרות שלבונטין הקפיד כי הבנק בניהולו יפעל לפי אמות מידה כלכליות ויניב רווחים לבעליו (ההסתדרות הציונית) שימש הבנק במשך עשרות כלי מרכזי בפיתוח המשק הציוני בארץ. זאת באמצעות רכישת קרקעות, מימון יבוא ותמיכה בהקמת מפעלי תעשייה. לצד מימון פעילות רכישת קרקע (כאן נחתם ההסכם המסכם של רכישת מגרשי תל-אביב) רכש הבנק גם קרקעות בעצמו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. כך נרכשה אדמת קרקארה עליה נבנתה החל משנות העשרים שכונת בנק אפ"ק (אופק הים).

ההנהלה וסניף אפ"ק פעלו במקום עד חודש אפריל 1917 (כשקו החזית התקרב גלו יהודי יפו ותל אביב צפונה). בדצמבר אותה השנה נפתח הבנק מחדש, הפעם תחת ממשל צבאי בריטי. פעילות הבנק נמשכה בכתובת זאת עד תחילת 1922, עת נדד הבנק לכתובת חדשה: בית פסאז' זריפה, שנבנה לצד שדרות ירושלים (בסמטת זריפה. לימים רחוב שמעון בן-שטח).