דער גרינר הויז  מאת שולה וידריך

הספד לבית ברח' יהודה הלוי 2 במגרש המאחד. בית שעברו נשכח, ולא זכה להיכלל ברשימת הבתים לשימור. בית שנהרס, למרות שבתכנונו היו  מעורבים  שני  אדריכלים  ידועים,  ועל  אף  מיקומו  הבולט. הריסתו פוגמת במרקם האדריכלי של אחד מקטעי הרחובות הראשונים בתל אביב, שזכה להחייאה. באופן אישי תמיד חיבבתי את הבית הירוק עם תריסי העץ, המרפסות והחלונות היוצרים הדגשה אופקית, ניצני הסגנון הבינלאומי בתל אביב. כמדריכת  סיורים,  אני  נוהגת  לעצור  ולספר  על  הקשר  שלי  אל  הבית, בו גרה אמי  בילדותה, בסוף שנות השלושים. בדירה הסמוכה גר סבו של הרב ידידיה פרנקל שהיה הרב של תל אביב; בקומה הראשונה גר רופא ובקומה  השלישית  גר  ממש  ”סלב”,  השוער  של  מכבי  תל  אביב,  סידי אסקוביץ. לפי ספר הכתובות למסחר ותעשיה בארץ משנת 1937, שימשו חלק מהדירות את מלון יהודה הלוי. הבית זכה לכינוי ביידיש דער גרינר הויז. כלומר, ”הבית הירוק”. 

האדריכל  יהושע  צבי  טבצ'ניק (תבורי)  תכנן  את  הבית  כמבנה  משרדים עבור בנק הלוואה וחיסכון, זרוע חשובה בהתפתחותה של תל אביב. הנשיא הראשון היה בצלאל יפה ובין היזמים וחברי הנהלת הבנק ניתן לזהות  שמות  של  בכירי  עסקני  היישוב  ומחנכיו  כגון:  חיים  רוזנטל, מרדכי בן הלל הכהן, בן ציון מוסינזון ואחרים. לאחר שהבנק עבר בסוף שנות העשרים למשכן חדש ברחוב הרצל 19, התמקמה במקום הנהלת בנק זרובבל ולאחר מכן, בנק הפועל המזרחי. בשנת 1933 בוצעה הרחבה של המבנה על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ'  (מי ששימש כמהנדס הראשון של עיריית תל  אביב בשנים 1921-1923). בשלב זה נוספו שתי קומות, בקומת הקרקע פעלו משרדים וחנויות ושתי הקומות העליונות  נועדו  למגורים.  המבנה  המקורי,  שהיה  בסגנון  אקלקטי, הוסווה לחלוטין במעטפת מודרנית, האופיינית לתכנונו של מגידוביץ' בתחילת שנות השלושים. 

שלט הרחוב הנדיר העשוי קרמיקת בצלאל, שהיה על הבית, הוסר וניצל מההרס, בהוראה של ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעירייה, בתקווה שיוצב מחדש על הבית החדש, או על בית אחר ברחוב. הסרת השלט  התבצעה  במבצע  מורכב  של  שי  פרקש,  בעזרתם  של  אלכס וינוגראדוב ואפולו לגיסמו הנפח, שהציבו פיגום בגובה שלושה מטרים, ניסרו את הקיר סביב אריחי הקרמיקה, בעזרת דיסק יהלום). החשמל סופק מבית רוקח הסמוך וששת האריחים שוחררו מהטיח.

תודה לשי פרקש ולהניה מליכסון.

.

.