בית איזמוז'יק / בית שלגמן  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

ביתם של לאה ודוד איזמוז'יק ממייסדי תל-אביב, ניצב בעבר ברחוב לילינבלום 22. דוד איזמוז'יק (1873-1952) ורעייתו לאה (1874-1962) עלו ארצה בשנת 1905 עם ארבעת ילדיהם, שרה, סימה, אברהם ורבקה. בתם אביבה נולדה בשנת 1909 בתל-אביב ונקראה על שם העיר. כל חמשת הילדים הם בוגרי גימנסיה הרצליה. 

דוד איזמוז'יק עסק בסחר עצים וחומרי בנין והיה פעיל במסגרות ציבוריות רבות: הוא היה חבר בוועד אחוזת-בית וחבר בוועד המפקח על גימנסיה הרצליה. איזמוז'יק סייע למגורשים (גם הוא ומשפחתו היו ביניהם) מתל-אביב בשנת 1917. הוא היה סגנו של ראש העיריה מאיר דיזנגוף והיה חבר בוועדות הכספים, סיפוח השכונות לתל אביב ושכר דירה. הוא נטל חלק בהקמת תחנת מכבי האש וביסוד בית ספר למסחר גאולה, היה נשיא סניף בני ברית וחבר הנהלת לשכת המסחר היהודית ועוד. דוד איזמוז'יק ויצחק ציזלינג היו שותפים במספר עסקים לחומרי בנייה: יצור הצמנט 'שני אריות' ובהמשך שותפות בבית חרושת בטקל בגבול שכונת פרדס לוין. השותף ציזלינג. היה נשוי לסימה איזמוז'יק ביתו של דוד. בני הזוג איזמוז'יק קבורים בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. על שמם נקרא רחוב בשכונת גני צהלה.

במקום בית איזמוז'יק יזם באמצע שנות השלושים האדון פ. שלגמן בניית בית מסחר ומשרדים במקום. את הבית שנבנה בשנים 1936-1937 בסגנון הבינלאומי, תיכנן המהנדס ד"ר ליאו אדלר (1891-1962). בין העסקים שפעלו בכתובת זאת בשנות המנדט נציין את חברת אפריקה ארץ-ישראל להשקעות, בחן חברה לביטוח, 'חדשות הערב' (עיתון הערב של מפא"י בשנים 1948-1946) וקפה-מסעדה יעקב בקומת הקרקע ובחצר האחורית של הבניין.

דוד איזמוזיק באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

דוד איזמוזיק בן אברהם אבא, - נולד בכ"ט כסלו תרל"ד, בביניוויץ', מחוז אורשה, פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה). קבל חנוך מסורתי וספג הרבה ידיעות ביהדות. כשגדל נהיה לסוחר ונתמנה למנהל בית חרושת לזכוכית ועסקי עצים ביערות רוסלבל, פלך סמולנסק.  היה ציוני מסור כל ימיו. ברוסלבל היה זמן מה, חבר הועד הציוני העירוני. בשנת 1906 חיסל את עסקיו ועלה ארצה. התישב ביפו, פתח עסק עצים וחמרי בנין - עד שנהיה לאחד מבעלי העסקים הגדולים ביותר בעיר. אחרי מאורעות שנת תרפ"ט העביר את עסקו לתל-אביב ופתח סניף בחיפה.

עסק הרבה בעניני צבור בארץ, היה ממיסדי "אחוזת בית" בת"א ובנה את ביתו בין הראשונים. בשנת 1910 נבחר לועד תל-אביב ועד 1923 היה חבר מועצת עירית תל-אביב, ובמשך זמן מה היה גם סגן ראשהעיר. חבר ב"בני ברית", וזמן מסוים היה נשיא הלשכה "שער ציון" בת"א. ממיסדי בית הספר התיכוני למסחר בתל-אביב ויו"ר הועד המפקח שלו בראשית הוסדו.

כשנוסדה בת"א - יפו לשכת המסחר היהודית, נבחר מטעם הסוחרים כחבר ההנהלה. ממיסדי "משפט השלום" העברי בארץ ישראל וגם נבחר לשופט במשפט השלום העליון. היה פעיל מאד בהסתדרות בעלי בתים ובעלי מגרשים בת"א, ומטעם ההסתדרות הזו נבחר לעירית תל-אביב. היה פעיל במשך שנים אחדות בהסתדרות הציונים הכלליים. אחד המיסדים של התאחדות בעלי התעשיה, וחבר הועד הפועל שלה בראשית הוסדה.

במשך השנים האחרונות, אחרי שחיסל את עסקיו, התמסר לעניני "כופר הישוב", ונתמנה למנהל מחלקת האימפורט והועד המקומי למסי עקיפין בחיפה. פרסם הרבה מאמרים על נושאים ישוביים ומוניציפליים ב"הארץ", "דאר היום", "הישוב" ו"העולם". צאצאיו: שרה, סימה אשת יצחק ציזלינג, אברהם (ד"ר לרפואה), רבקה אשת אהרן נתנאל, אביבה אשת שמעון אלמן.