שער תל-אביב  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית


מראשית ימיה של אחוזת בית שהפכה לתל-אביב ועד שנת 1948 חצתה רכבת את רחוב הרצל. מחסום הרכבת שימש בימיה הראשונים של השכונה כשער כניסה אליה מהדרך הראשית - דרך שכם שחיברה את השכונה הצעירה עם יפו. ב-1950 פורקו פסי הרכבת בקטע שבין התחנה ביפו לבין תחנת הרכבת ובית המכס. אולם הקטע שחצה את רחוב הרצל נשאר במקומו עוד עשרות שנים אחר כך.  


מנחם גילוץ מספר בזכרונותיו על השער בימיה הראשונים של השכונה: "תל אביב הולכת ומתגדלת, בתים חדשים מתווספים בכל חודש והנה הרפתקה חדשה, וגם זה כנראה בהסתת הערבים. בוקר אחד אנחנו קמים והנה המעבר מרחוב הרצל לרחוב יפו סגור. מה יש? – הנהלת הרכבת עומדת לסגור את פסי הרכבת מול רחוב הרצל בקיר אבנים ולא לתת מעבר על פסי הרכבת לכביש יפו, כי רחוב הרצל אינה "דרך המלך" אלא דרך פרטית. והרכבת אינה מחויבת להעמיד שומר בזמן שהרכבת עוברת על הפסים, אף שבכלל היתה הרכבת עוברת רק פעם אחת ליום. התחלנו במשא ומתן עם הנהלת הרכבת והדבר הגיע לפריס, כי הרכבת היתה שייכת לחברה צרפתית. גמרנו עם החברה שאנחנו בונים בית ומשלמים שכר לשומר שישמור בזמן מעבר הרכבת מול רחוב הרצל. העסק עלה לנו שישים פרנק לחודש לשומר, ובניין הדירה לשומר עלתה לנו אלפיים פרנק. אבל אין רע בלי טוב. השתמשנו בשער שהיה סוגר את רחוב הרצל בזמן מעבר הרכבת, ובשבת היה השער סגור כל היום והערבים שהיו באים בכרכרה עם סוסים לא יכלו להיכנס לתל אביב, רחוב הרצל נהייה בשבת ל"פלזה" שכולם היו מטיילים בה בשבת אחרי הצהרים ונפגשים עם מכרים וידידים".



תודה לשלומית שוויקי

מחסום הרכבת ברחוב הרצל בעדשת הצלמת אלן אוורבך (Ellen Auerbach). השנה 1934. תודה לעידו ששון.

רכבת חוצה את רחוב הרצל, 1920.

בית הלוואה וחסכון ושער תל-אביב (מחסום הרכבת) בצילום משנות הארבעים. תודה לעידו ששון.

.

ערכים בסביבה

.

מגרש פיינברג (בית סימון) 

קונסרבטוריון שולמית / בית הלוואה וחסכון

בית פלמן / בנק אפ"ק / מגדל בנק לאומי

בית פרנק (בית שיף)