בית תג'ר (בנק אלרן) מאת שמואל תגר

הבית שעמד בעבר בשדרות רוטשילד 3 היה המבנה הראשון בן שתי קומות שהוקם באחוזת בית שהפכה בהמשך לתל אביב. הבית נבנה על ידי סבי שמואל בן חזקיה תג'ר שהיה בין ראשוני החברים באחוזת בית ובין מייסדי השכונה. סבא שמואל כפי שקוראים לו בני משפחתו הרבים, נולד בסופיה בשנת 1868 ועלה לארץ בשנת 1879 עם רבה של העיר סופיה. הם הקדימו את עליית משפחת אביו חזקיה בשנה אחת. בארץ נשא שמואל לאשה (1889) את סולטנה בת הגביר ישעיה בכר מירושלים. לאחר נישואיהם התיישב הזוג הצעיר בבית חיים מימון עמיאל ביפו (חלק מבית הגבירים). כנדוניה קיבל שמואל אלפיים מטבעות זהב תורכיות. כסף זה הושקע על ידו בפיתוח עסקיו ביפו ובהמשך גם בבניית בית תג'ר בשדרות רוטשילד מספר 3. שמואל (1868-1957) וסולטנה (1874-1948) עמלו קשה לגדל משפחה מרובת ילדים (13 ילדים וילדות שמתוכם נותרו רק 8).

כשהתיישבו שמואל וסולטנה ביפו, עדיין הייתה ארץ ישראל בחיתוליה בתחום העסקים והמסחר. שמואל בנה את עסקיו בשותפות עם שני אחיו יעקב ונסים שגרו בירושלים ובהמשך פתח חנות רהיטים ביפו. "ברחוב בוסטרוס ביפו הוקמה חנות רהיטים גדולה" סיפר חזקיה (בנו של שמואל), "היא נוסדה עוד בשנת 1890 והייתה קרובה לנמל יפו, בארץ לא היו נגרים לריהוט והרהיטים הובאו מגרמניה ומאוסטריה לנמל: עגלות ילדים, כסאות, שולחנות ומיטות אפיריון מפוארות. עוד לפני עסקי הרהיטים הוקם בית המלאכה לעיבוד עורות בשותפות עם חודורובסקי". הוסיף הדוד יוסף: "סבא שמואל ואחיו יעקב קנו חלקת אדמה בשפת הים (בקצה רחוב גאולה של היום), שם היו צובעים את העורות ומטפלים בהם". וחזקיה המשיך: "השתמשנו בעורות גמלים, כבשים ובקר אותם היינו שולחים לעיבוד לתורכיה וכשחזרו לארץ נמכרו ליצרני הנעליים ולסנדלרים, אבא היה שולח אותי עם 40 גמלים לאסוף את העורות בארץ ולהביאם למפעל בשפת הים שם פיקח על העבודה אחי אשר, והייתה גם חנות בירושלים שם נמכרו הרהיטים שהבאנו מאירופה על ידי דודי יעקב, ועוד חנות ביפו נוספת שם מכרנו סוכריות, ממתקים ושוקולדים שכולם הובאו באניות".

כשהחלה בניית אחוזת בית, רצה ד''ר ארתור רופין לגור בה, אולם לא היה לו בית משלו. שמואל תג'ר הציע שיבנה קומה שנייה בביתו ואם הוא ישלם אזי תעמוד הדירה בקומה השניה לרשותו. כך, בית מספר 3 בשדרות רוטשילד היה בית הקומותיים השני בתל אביב. רופין גר שם למעלה משנתיים. בשנות העשרים פעל בבית תג'ר הקלוב הציוני שעל יד הסתדרות הציונים הכלליים.

ציונה תג'ר, ביתם של שמואל וסולטנה, הייתה מהראשונות שהתגייסה לגדוד מגיני השפה העברית, ובמשך הזמן הפכה לאחת ממפעיליו. ציונה הכירה את חברי הגדוד כולם ויזמה רבות מהפעולות להחייאת השפה בעיר העברית הראשונה. לימים הפכה לציירת מפורסמת, קיימה תערוכות רבות והייתה מהמובילים באמנות בעיר תל אביב. במודעה בעיתון דבר מיולי 1927 פורסם כי המרכז החקלאי "עבר לדירה חדשה בשדרות רוטשילד 3 (בית תג'ר) בקומה ב' מול דירת הועד הפועל". לדירה זו עברו גם המשרד הקבלני ומערכת עיתון השדה. שנה אחר כך עברו לקומה ב' גם משרדי הוצאת אריאל ובמקום נמכרו ספרי ההוצאה.

דוד ברוך מספר: "כשחזרתי לארץ בשנת 1929 היה המצב הכלכלי בארץ בכי רע. היה משבר כלכלי עולמי והייתה ירידה מסיבית מהארץ. אבי שמואל לא הצליח להתגבר ולהתחיל במסחר מסודר בתל אביב והוא נאלץ למכור את ביתו לתשלום חובותיו". דוד יוסף מוסיף כי סבא שמואל היה חייב לבנק כסף רב והבנק "לקח" את הבית. במודעה בעיתון דבר (30 ליולי 1931) פורסם על ישיבת פשיטת הרגל של שמואל בן חזקיה טאג'יר בבית המשפט וההוצאה לפועל בתל אביב. בגנזך העיריה נמצאית קבלה (26 לאוגוסט 1931) המעידה כי הבית נמכר אז לבנק דר-טמפלגזלשאפט בע"מ יפו" במחיר של 1906 לירות מצריות כחוב לבנק עקב פשיטת הרגל של שמואל תג'ר. משפחת תג'ר עברה לגור בשכירות ברחוב יפו תל אביב מספר 11. דירה בקומה השלישית עם שתי מרפסות. שמואל תג'ר היה חבר בועד הקהילה בעיר. הוא נמנה בין מייסדי בית הכנסת קהילת יעקב ומאוחר יותר היה ממקימי בית הכנסת אהל מועד. לאחר מות רעייתו הוא עבר להתגורר בדירה שכורה ברחוב שילר שבשיכון ותיקי ההסתדרות המרכזי קרית שלום, בסמיכות לבית בנו חזקיה. הוא נפטר בשיבה טובה בשנת 1957 בגיל 89.

עד שנת 1935 פעל בבית תג'ר סניף תל אביב של בנק דר-טמפלגזלשאפט. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה צימצם הבנק את פעילותו בתל אביב ועל חזית בית הנהלת הבנק בדרך יפו תל-אביב הונפו דגלי צלב הקרס. בתקופה בה נרדפו יהודים בגרמניה ששינתה את פניה וגברה ההסטה המאורגנת נגדם, בחרו תושבי העיר העברית שלא לעבוד עם הבנק.

גרמני נאצי יוצא ויהודי גרמני בא במקומו. בינואר 1935 נמכר הבית בשדרות רוטשילד לבנק אלרן (Ellern) שפעל בו במשך יותר משלושים שנה. הרמן חיים אלרן (1892-1987) הגיע לארץ מבאדן שבגרמניה בשנת 1933 (לאחר עליית הנאצים לשלטון) במטרה להקים בנק. שנתיים קודם, בביקורו בארץ-ישראל, בדק אלרן אפשרויות להשקיע בפרדסנות (הענף הרווחי ביותר במשק הארץ-ישראלי אז), אולם בסופו של דבר "נכנע" למסורת המשפחתית תוך שהוא משמש כתובת ליוצאי גרמניה שהגיעו אז לארץ ונדרשו להציל את כספם שנשאר בגרמניה. רובו של הון יהודי זה הועבר לארץ במסגרת הסכם עם הממשלה הנאצית כשהוא מושקע במיכון לתעשיה. כך מצא את עצמו אלרן שותף ומממן בלא מעט מפעלי תעשייה.

בקטע השדרה שאורכו כמאה מטר פעלו שלושה בנקים של יוצאי גרמניה שבעליהם היו מחוברים בקשרי משפחה מסועפים. בנוסף לבנק אלרן כשבית תג'ר שימש את הנהלת הבנק כמו גם את הסניף הראשי שלו, פעלו במקום גם בנק יעקב יפת (שעבר מירושלים) ובנק פוייכטוונגר (ההנהלה הראשית וסניף תל-אביב).

בתאריך 21 לחודש מאי 1935 בשעה 5:00 אחה''צ התקיים טקס חנוכת בית בנק אלרן. פחות משבוע אחר כך, ב-27 למאי, הגיש ד''ר יסלזון מזכיר הבנק בקשה פורמלית מטעם הנהלת הבנק במטרה להעלות את הון המניות של בנק אלרן מ-10.000 לא''י ל-30.000 לא''י ע''י הוצאת מניות חדשות. המשק הארץ-ישראלי בתקופה זו שיווע לאשראי להמשך גידולו. מסיבה זו התפתחו וגדלו בנקים משפחתיים שיסדו עולי גרמניה (כמו אלרן, בנק יפת ובנק פויכטוונגר) כמו גם בנקים אחרים. בשנת 1936 עם פרוץ המרד הערבי הגדול, החל מיתון כלכלי שהביא להקטנת מחזור הכסף בבנקים: פקדונות רבים נמשכו, האשראי נפגע ובנקים התקשו לפעול (חלקם אף נסגרו) אולם בנק אלרן שרד את המשבר. הצטרפותו להנהלה של ידיד המשפחה איבן סולומון מהולנד חיזקה את הבנק. בהמשך (1943) הצטרפה לבנק גם משפחת זילכה והונו של הבנק עלה לחמישים אלף לא"י. לאחר הקמת המדינה היה הבנק לחלוץ ההנפקות בתחום התעשייה. ההנפקה הראשונה (1951) בבורסה של תל אביב היתה של חברת מולר טקסטיל. אחריה באה ההנפקה של מפעלי נייר חדרה. בשנת 1952 נוסדה חברת אלרן השקעות שגייסה את רוב הונה בקרב יהדות ארה"ב ובריטניה.

הרמן אלרן הבין בשנות השישים שהשוק השתנה ובישראל של שנות השישים אין סיכוי של ממש לגידול פעילותו של בנק אלרן. הוא הציע אותו למכירה. יוסף אפשטיין שניהל את בנק פויכטוונגר האמין שרכישתו של בנק אלרן תביא אותו אל הליגה של הבנקים הגדולים. הוא רכש את בנק אלרן (על 16 סניפיו) שהפך לחברת בנק של בנק פויכטוונגר, חוץ מאלרן השקעות ואדגר השקעות אשר נותרו בידי משפחת אלרן. מחודש יוני 1966 עת נמכר לבנק פוייכטוונגר ועד תחילת 1967 המשיך בנק אלרן לפעול כחברת בת, אולם קריסתו של בנק פויכטוונגר הביאה לפירוקם של שני הבנקים הקטנים. ורוב נכסי בנק אלרן נרכשו על ידי בנק לאומי. בהמשך נהרס בית תג'ר. שטחו נכלל כיום ברחבה הגדולה בעורף מגדל אפריקה ישראל. על שמם של שמואל וסולטנה תג'ר, ממייסדי העיר, נקרא בשנת 2011 רחוב בשכונת עג'מי ביפו.

* הכותב, שמואל תגר, הוא נכדם של משה וחנה אשולין, ממייסדי שכונת אהל משה. ושל שמואל וסולטנה תג'ר, ממייסדי שכונת אחוזת בית.

.

.